מחקר: קשר בין ריטלין למוות פתאומי
התפרסם בכתב העת היוקרתי American Journal of Psychiatry
מוות פתאומי ושימוש בתרופות ממריצות בקרב בני נוער
מ.ס.גולד, ב.ט.וולש, י.ל. מונפק, מ. קליינמן, נ. דואן, מ. אולפסון, ל. גרינהיל, ט.קופר
היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, המכון הניו יורקי לפסיכיאטריה
מתוך: Am J Psychiatry. 2009 Sep;166(9):955-7.
מטרה: החוקרים ביקשו לקבוע האם קיים קשר משמעותי בין השימוש בתרופות ממריצות לבין התופעה הנדירה של מוות פתאומי בלתי מוסבר בקרב ילדים ומתבגרים.
שיטה: בוצעה סקירה מותאמת של מקרים. נתוני מקרי מוות מ- 1985-1996 מתוך מאגר סטטיסטיקות מקרי המוות של המדינה שימשו כדי לאתר 564 מקרי מוות פתאומי של צעירים בגילאי 7 עד 19 ברחבי ארה"ב יחד עם קבוצה תואמת של 564 צעירים שנהרגו בהיותם מעורבים בתאונות דרכים. מדד ההשוואה הראשי היה נוכחות אמפתאמין, דקסטרואמפטאמין, מתאמפטאמין או מתיל פנידאט (ריטלין) בהתאם לדיווחים או על פי מה שנרשם בתיעוד הרפואי, בבדיקות מעבדה לאיתור רעלים או בתעודות הפטירה.
תוצאות: בעשרה (1.8%) ממקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסברים נקבע כי הצעירים נטלו חומרים ממריצים, במיוחד מתילפנידאט (ריטלין); לעומת זאת, שימוש בחומרים ממריצים נתגלה רק אצל שניים מתוך קבוצת ההשוואה של נפגעי התאונות (0.4%) כאשר רק אחד מהם נטל מתיל פנידאט.
מתוך האנליזה הראשית הזו נתגלה קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית בין נטילת חומרים ממריצים לבין מוות פתאומי. סדרה מקיפה של אנליזות sensitivity סטטיסטיות הניבה ממצאים איכותיים דומים.
מסקנות: מחקר זה מסוג סריקת מקרים מבסס את הקשר שבין שימוש בחומרים ממריצים לבין מוות פתאומי בלתי מוסבר אצל ילדים ומתבגרים. היות שמוות פתאומי בלתי מוסבר הוא אירוע נדיר, ממצא זה צריך להילקח בחשבון ויש להתחשב בו יחד עם מידע מקיף על הסיכון והתועלת של ממריצים כתרופות מרשם.
|
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
