מתדון ותרמית הגמילה הפסיכיאטרית מסמים

מאמר זה מתבסס על החוברת:

מתדון

 תרמית הגמילה מסמים
 הונאת הסמים של פסיכיאטריה
 דו"ח והמלצות על מתדון ותכניות פסיכיאטריות אחרות ל'גמילה' מסמים

מתדון, שהוא עצמו סם נרקוטי, אינו יכול לשים קץ להשתוקקות לסמים נרקוטיים וגם אינו יכול לחסל את הסיבה הגורמת למתמכר ליטול סמים. הפסיכיאטריה, עם האבחנות והתרופות שלה, אינה מועילה. תרופותיה ושיטותיה רק מסוות באופן כימי את הבעיות והתסמינים; את בעיית ההתמכרות הן אינן יכולות ולא יוכלו לפתור.

בחינה מדוקדקת של תחום השיקום מהתמכרות לסמים כיום מגלה שזהו תחום שהפך כמעט למונופול בלעדי של הפסיכיאטריה.
במאמר שהופיע בשנת 1998 בכתב העת הלאומי למשפט, כתב ד"ר אלן איי. לשנר, פרופסור לפסיכולוגיה ואז ראש המוסד הלאומי לניצול לרעה של תרופות (NIDA – National Institute of Drug Abuse): התמכרות היא לעתים נדירות מחלה קשה. אצל רוב האנשים, היא הפרעה כרונית החוזרת ונשנית". אחד מגדולי "ברי הסמכא" של ימינו לשיקום מהתמכרות לסמים מבהיר כי, אצל  רוב האנשים, התמכרות היא "מחלה" עליה לא יתגבר המתמכר לעולם.
הצהרתו המעניינת הזו של ד"ר לשנר אומרת לנו בדיוק מתי הגמילה הולמת את ההגדרה הפסיכיאטרית לשיקום מהתמכרות לסמים: "אמת מידה הגיונית להצלחה בטיפול אינו ריפוי המחלה אלא השליטה בה, כמו במחלות כרוניות אחרות". למעשה, ריפוי של התמכרות לסמים אינו כלול בהגדרת השיקום.
אין כל פלא בכך שהשימוש בסמים התפשט כמו מגפה. בשנת 2001, הוערך כי 5% מאוכלוסיית העולם, בגילאים 15 ומעלה, השתמשו בסמים.

גמילה באמצעות מתדון – תרמית מחוכמת

תכנית הדגל של הפסיכיאטריה לטיפול התמכרות לסמים היא טיפול במתדון למתמכרי הרואין. עד כמה יעילה התוכנית הזו?

לפי הפרסומים, התוכנית כוללת שימוש ב"תרופה" בשם מתדון, כדי להשיב את האיזון הכימי למוח, לחסום את השפעות ההרואין ולהפחית את ההשתוקקות להרואין. אך בבואנו להעריך תכנית זו, עלינו לבחון עובדות ידועות פחות. היעד של המתדון מעולם לא היה ריפוי. לפי אחד מהחוקרים המקוריים שבחן את המתדון, "היעד אינו הימנעות מוחלטת, אלא להפוך את המכור למתפקד".

לכנות מתדון תרופה זה להסוות את העובדה שהוא סם ממכר; למעשה, מתדון הינו ממכר לפחות כמו הירואין. יתרה מכך, גמילה ממתדון קשה יותר מגמילה מהירואין, עם תסמינים הנמשכים שישה שבועות ויותר. עוד בשנת 1971, היה ידוע שתינוקות שנולדו לאימהות שנטלו מתדון סבלו מתסמיני גמילה, לרבות עוויתות.

מתדון, שהוא עצמו סם נרקוטי, אינו יכול לשים קץ להשתוקקות לסמים נרקוטיים וגם אינו יכול לחסל את הסיבה הגורמת למתמכר ליטול סמים.

בעוד התמכרות לסמים עלולה להרקיע שחקים, חשוב לדעת שהפסיכיאטריה, עם האבחנות והתרופות שלה, אינה מועילה. תרופותיה ושיטותיה רק מסוות באופן כימי את הבעיות והתסמינים; את בעיית ההתמכרות הן אינן יכולות ולא יוכלו לפתור.

שיטות יעילות לשיקום מסמים אכן קיימות, מחוץ למערכת הפסיכיאטריה. יש לבחון תוכניות אלו על פי הישגיהן בשיפור ובחיזוק יחידים, הגברת אחריותם ובריאותם הרוחנית.



נפגעת מטיפול פסיכיאטרי? דווח לנו

הירשם לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עידכונים שבועיים!

6 תגובות על הפוסט “מתדון ותרמית הגמילה הפסיכיאטרית מסמים

  1. שמתי לב שלא כתוב כלום על סאבוטקס. השתמשתי בזה כ3 שנים בהפסקות ושנה אחת ממש רצוף. אודה נורא למנהל האתר אם יהיה מאמר ו\או מידע אודות הכדור תסמינים דרכי התמודדות . ומידע אמין אמיתי וכנה על הכדור. בתודה מראש ירון

  2. הייתי בכלא לשנתיים שם התחלתי לקבל מתדון עכשיו אני משוחרר ואני צריך כל יום להגיע מרעננה לתל אביב לא קל לי אני מת לצאת מזה אבל קשה לי מאוד. לא יודע מה לעשות

  3. לא מדובר בגמילה ע"י מתדון, מדובר בהחלפת הצריכה מסמי רחוב מזיקים על כל המשתמע מכך, לצריכה מבוקרת ע"י תחליף סם בעל השפעה ארוכה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>