האם אין זו אשמתן של יצרניות התרופות?

מיליארדי דולרים אכן מוזרמים ליצרניות התרופות, כמו גם למערכות האשפוז והטיפול הפסיכיאטריות, כולם מכספי משלמי המיסים. כספים אלו אינם מביאים שום תועלת או תפוקה.

עם זאת, איש לא היה צורך את אותן התרופות, לולא נרשמו על ידי פסיכיאטרים המסתמכים על אבחנות שבסיסן שקרי.

הפסיכיאטרים כורכים יחד אפיונים התנהגותיים ורגשיים שונים ומסווגים אותם כ"מחלה" או "הפרעה".

בקשת רחבה זו של "סימפטומים" המהווים כביכול "מחלת נפש" תוכלו למצוא צורות התנהגות שונות ואת כלל התופעות האנושיות. אין תופעה התנהגותית, שלא זכתה לסיווג כלשהו כ"הפרעה".

לסובלים ממיגרנה יש "הפרעת כאב", ילד אנרגטי ונלהב יתר על המידה בעיני הפסיכיאטר הוא "היפראקטיבי" , ולמי שמעשן יש "הפרעת ניקוטין".

מגמגם/ת? יש לך מחלת נפש. ציון נמוך במתמטיקה ? את/ה סובל/ת מ"הפרעה התפתחותית אריתמטית". נער מתבגר מתווכח עם הוריו, יש לו "הפרעת התמרדות".

עצם הסימון של תופעות נורמליות אלו כהפרעות מביא לפסיכיאטרים מטופלים, ולחברות התרופות ביקוש . ספר האבחנות השקרי DSM הוא האחראי לבעיית תרופות המרשם המסממות , שאנו מתמודדים אתה היום .