|
סמים פסיכיאטריים גורמים לתלות ואף להתמכרות!
ידוע שאלכוהול מרומם את הנפש, אולם גורם לתלות. גם מי שמעשן סיגריה מרגיש תחושה נעימה, אולם לאחר מספר שעות הוא מרגיש עצבנות ויודע שסיגריה נוספת תרגיע את זה.
לאחר שימוש ממושך בסמים האדם לא מצליח כבר לתפקד בלעדיהם. השיבוש הממושך בריכוזי החומרים במערכת העצבים הופך להיות בלתי ניתן לתיקון. האדם הופך להיות לכוד במלכודת הכימית של הסמים. הוא מרגיש רע בלעדיהם. הוא תלוי בהם או ממש מכור. גם תרופות נגד דיכאון גורמות לתלות. מעטים מאד מצליחים לאורך זמן להפסיק את השימוש בהן.
סמים פסיכיאטריים משבשים את פעילות המוח וכך גורמים לתחושה של הטבה במצב. כאשר אדם לוקח אלכוהול הוא מרגיש התרוממות רוח מסויימת. זהו שיבוש. אין זה שיפור במצבו. זוהי השפעה של סם. כדור שינה גורם לשיבוש. הוא מרדים את האדם. למחרת לקיחת אלכוהול או כדור שינה ניתן לחוש עדיין את השפעת השיבוש הזה. האדם מרגיש מדוכא. גם זה חלק מאותו שיבוש.
סמים פסיכיאטריים מצטברים במוח, במערכת העצבים ובתאי השומן למשך שנים. לכל הסמים אופי שומני, ולכן הם מעדיפים להגיע לריקמת המוח השומנית ולא להישאר בדם. לאנשי המקצוע יש נטייה מובנת להתעלם מהצטברות זו, ולהתייחס רק לעובדה שחומרים אלה יוצאים בהדרגה מן הדם. אולם, גם סמי הרחוב (כגון החשיש) וגם הסמים הפסיכיאטריים משפיעים ומזיקים לאורך שנים בגלל הצטברותם במוח ובשומני הגוף למשך שנים. אדם שהיה נרקומן לא חוזר לעולם להיות מי שהיה לפני הסמים. אדם שצרך LSD עשוי לחוות 'טריפ' גם עשרים שנים לאחר שהפסיק לצרוך אותו. זה קורה כאשר כמות סם כלשהי משתחררת לפתע מרקמת השומן שלו אל הדם ומשפיעה שוב על המוח.
סמים פסיכיאטריים מסתירים את הבעיות ולא פותרים אותן.
סמים תמיד היו אמצעי לברוח מתחושות קשות, מכאבים וממציאות קשה. אלכוהול הוא דוגמא מצויינת לסם נפוץ, שמשכיח לכמה שעות את הצרות. גם חשיש וגם כדור לדיכאון משכיחים מאנשים למשך כמה שעות את המציאות המרה שהם חווים, אולם לא פותרים אותה.
כאשר השפעת הסמים חולפת, המציאות המרה חוזרת, ובגדול! יחד עם הבעיות (שהאדם לא פתר בכך שלקח סמים) מופיעות גם תחושות וכאבים קשים.
לאחר הפסקת כדור נגד דיכאון ישנה נטייה לסבול מתופעות גופניות שונות כמו כאבי ראש, זימזום באזניים וכו'. האסון הוא שלאחר תקופת שימוש מסויימת הפסקת סמים עלולה להיות מלווה בתחושות וכאבים כל כך איומים, עד שהאדם מרגיש שהוא אינו יכול לשאת אותם יותר. זה יכול להגיע עד לכדי רצון להתאבד. חקירת מקרי ההתאבדות חושפת לעיתים קרובות רקע של שימוש בסמים, בתרופות פסיכיאטריות או באלכוהול (שגם הוא סם). מוות ממנת יתר הוא תמיד ניסיון לקחת יותר סם כדי להרגיע את התחושות הנוראיות שהפסקת השימוש בסם גורמת.
סמים פסיכיאטריים מאבדים מהשפעתם לאחר שימוש ממושך. לאחר תקופת שימוש מסויימת הסם כבר לא מצליח לספק את ההקלה שסיפק מלכתחילה. הגוף התרגל להשפעתו. האדם מרגיש רע עם הסם וגם בלעדיו. הוא נאלץ להגדיל את המנה או להשתמש בסם חזק יותר שגם מזיק יותר.
אמנים רבים מתו ממנת יתר של סמים. הם התמכרו לסם. לאחר זמן מה הסם הפסיק להשפיע. כשהגדילו את הכמות זה שוב לא היה מספיק. כך הגדילו את המנה שוב ושוב עד שהרגו את עצמם. אנשים שלוקחים תרופות נגד דיכאון נדרשים לעיתים להחליף תרופה או להגדיל את המינון מאותה סיבה ממש. |