ענישה, פסיכיאטריה

עמוד הבית

   
שקרים בבתי המשפט המצאה ושמה "נימוקי הגנה"
 
בספרה "ייצור קורבנות" (Manufacturing Victims), הפסיכולוגית הקנדית ד"ר טאנה דיינין מספקת את הדוגמאות הבאות בהן שילמו לפסיכולוגים ופסיכיאטרים כדי שיספקו נימוקים פתולוגיים להתנהגות פלילית (מספרים במאמר מוסגר מציינים את קוד הסיווג בDSM-IV).
 
להורדת החוברת או העלון "שחיקת הצדק"
 


פשע ואלימות גרף
  • "סקטולוגיה טלפונית" (302.90): פסיכיאטר טען כי ריצ'ארד ברנדזן, שאולץ להתפטר מתפקידו כנשיא של אוניברסיטת אמריקן, לאחר שנעצר על ביצוע שיחות טלפון מגונות, סבל מפאראפיליה (התנהגות מינית מעוותת).
  • הפרעת הליכה בזמן שינה (307.46): זוהי דיאגנוזה שנעשה בה שימוש מוצלח בשנות ה-80 בהגנה על קנדי שהואשם ברצח הורי אישתו, לאחר שנסע 15 מיילים לאורכה של טורונטו באמצע הלילה כדי לבצע את המעשה.

 

  • הפרעת סומטופורם (330.81): בית משפט הורה לפרופסור לשלם לבתו המבוגרת1,500   דולר (1,236 יורו)  מדי חודש עד לפרישתו, כיוון שהיא לא מסוגלת לעבוד בעקבות הפרעה שגורמת לה להתמקד במוגבלותה הפיזית.

לא כל נימוקי ההגנה הביזאריות של הפסיכיאטריה נכנסו ל-DSM ועם זאת, הן עדיין בעלות משקל בבתי המשפט שלנו. לדוגמה:

  • תסמונת קלרמבאוט-קנדינסקי: פסיכולוג העיד ששופט בכיר של מדינת ניו יורק, שהואשם בסחיטה ושאיים לחטוף את בתה בת העשרה של מאהבתו לשעבר, "הפגין סימנים מתקדמים של  CKS" המתואר כמפגין חולי אהבה בלתי נשלט, או "ארוטומניה".
  • סינדרום אובססיית מעריצים: נעשה בו שימוש לראשונה בשנת 1992 על ידי הפסיכיאטר פארק אליוט דייטס, כדי להגן על רוברט בארדו, שרצח את השחקנית רבקה שאופר.
  • סינדרום "חלף עם הרוח":  נקרא על שם הסרט ומנוצל על ידי מומחי אונס כדי להסביר מדוע אנסים מאמינים שסקס חייב להיות ספונטני ולאחר קצת התנגדות מצידה של האישה.
  • סינדרום הסופר-אתלט: בנה חלק ממערך ההגנה במשפטו של או. ג'יי סימפסון. הוטבע על ידי ד"ר סוזן פורוורד, התרפיסטית שטיפלה באישתו הנרצחת של סימפסון, ניקול. היא  העידה עבור התביעה כי סביר להניח שהאשמה של סימפסון התבססה על תיאוריה שלה שלא הוכחה, שאתלטים, במיוחד כוכבי על, נוטים  כפי הנראה לאלימות יותר  מאחרים כשהם מתוסכלים.
  • חרדת חשבונאות: בשנת 2003, פסיכיאטר נורבגי טען שהוא סובל מ"חרדת חשבונאות" כדי להסביר מדוע הפר חוקים כלכליים וחוקי מס.
  • אי שפיות מוסרית: בשנת 1998, הפסיכיאטר ויליאם קון ממיזורי נשפט ל-133 שנות מאסר על תקיפה מינית ותקיפה מינית סוטה של שתי מטופלות. קון טען שהוא סובל מ"אי שפיות מוסרית", שנגרמו לו עקב "התעסקותו האובססיבית בעבודה, בכוח ובשלמות".

זה אולי יסביר מדוע, בשנת 1995, הציע סנאטור דנקן סקוט מטעם ממדינת ניו מקסיקו, תיקון לחוק הרשיון לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים, בו נכתב:

"כאשר יעלה פסיכיאטר או פסיכולוג להעיד במהלך שימוע כשירות של נתבע, יהיה עליו ללבוש כובע בצורת קונוס בגובה של לא פחות משני רגל. משטחו של הכובע יהיה מעוטר בכוכבים וברקים. בנוסף לכך, יהיה  עליו לעטות זקן לבן שאורכו לא יהיה קצר מ-12 אינץ' ויהיה עליו להדגיש אלמנטים מכריעים של עדותו על ידי הנפה באוויר של מטה קסם".

התיקון אושר על ידי הסנאט אבל נדחה על ידי בית הנבחרים של מדינת ניו מקסיקו.
בטון רציני יותר, ד"ר סזאס מציין: "פשעים הינם מעשים שאנו מבצעים. מחלות הן מנגנונים ביולוגיים אשר מתרחשים בגופנו. ערבוב בין שתי התפישות הללו על ידי הגדרתן של התנהגויות לא מקובלות עלינו כמחלות, מהווה בור ללא תחתית של בלבול ושחיתות"

 

 


.הודפס בישראל Citizes Commission on Human Rights הינם סמל מסחרי וסמל שרות שבבעלות CCHR והלוגו של CCHR