– ג'ון ריד, מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוקלנד, ניו זילנד, 2004.

אבן הפינה של מודל המחלה הפסיכיאטרית היום, הינה התאוריה שחוסר איזון כימי במוח גורם למחלת נפש.  למרות הפופולריות הרבה של רעיון זה, שמקורו בשיווק נכון גרידא, זוהי אינה אלא משאלת לב פסיכיאטרית. כמו מודלים אחרים של "מחלות" נפשיות של הפסיכיאטריה, הוכחה גם תאוריה זו כלא נכונה על ידי חוקרים פסיכיאטרים, פסיכולוגים ורופאים.

ד"ר וולנשטיין הינו חד משמעי: "אין כל מבחנים קיימים לאישור המצב הכימי של מוחו של אדם חי". כמו כן, לא נמצאו שום "סימנים ביוכימיים, אנטומיים או תפקודיים אשר מייחדים בצורה אמינה את מוחם של מטופלים בעלי מחלת נפש".

תיאוריית מוח כוזבת

המוח, שהוצג באין סוף איורים בעיתונים עממיים, בותר, תויג ונותח על ידי פסיכיאטרים, תוך התנפלות על הציבור עם התאוריה האחרונה שדנה במה לא בסדר איתו. מה שחסר כאן, כמו בכל תיאוריה פסיכיאטרית, הוא תוקף מדעי, כפי שהסביר זאת ד"ר ולנסטיין, "לא קיימים כל מבחנים להערכת המצב הכימי של המוח של אדם חי".

ד"ר קולברט אומר, "אנו יודעים כי מודל חוסר האיזון הכימי מעולם לא הוכח באופן מדעי עבור
מחלת נפש. אנו גם יודעים כי כל העדויות ההגיוניות מצביעות במקום זאת על המודל המזיק של פעולת סם פסיכיאטרי. יתר על כך, אנו גם יודעים שאי אפשר להסתמך על מחקרים המודדים יעילות/ אפקטיביות של סם, מכוון שמחקרי סמים מודדים את היעילות רק על בסיס הפחתת תסמינים, ולא על ריפוי".

בשנת 2002, פרופ' תומאס סזאס, פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה ציין: "אין בדיקת דם או מבחן ביולוגי אחר המאמת את נוכחותה או היעדרה של מחלה נפשית, כפי שיש למרבית המחלות הגופניות. אם היו מפתחים בדיקה כזו (עבור מה שעד כה נחשב מחלה פסיכיאטרית), אזי המצב יפסיק להיות מחלת נפש ויהיה מסווג כתסמין של מחלה גופנית".

בספרו, המדריך המלא לתרופות פסיכיאטריות ( The Complete Guide to Psychiatric Drugs), שפורסם בשנת 2000, אדוארד דרומונד, ד"ר ומנהל רפואי שותף במרכז בריאות הנפש בסיסקוט, פורטסמות, ניו המפשיר מציין: "תחילה, אף אתיולוגיה [סיבה] לא הוכחה עבור אף הפרעה פסיכיאטרית... על אף עשורים של מחקר... אז אל תקבלו את המיתוס כי אנו יכולים לבצע 'אבחון מדויק' ... כמו כן אל תאמינו כי הבעיות שלכם נובעות מ'חוסר איזון כימי' בלבד".

מאמר שפורסם במאי 2004 בעיתון האמריקני The Mercury News מזהיר שסריקות מוח אינם יכולים לקבוע הפרעה נפשית: "רופאים רבים מזהירים לגבי השימוש בהדמיית [מוח] -SPECT (טומוגרפיה ממוחשבת באמצעות פליטת פוטון יחיד) ככלי אבחוני, באומרם כי זה לא יהיה אתי – ומסוכן בפוטנציאל – לרופאים להשתמש ב-SPECT על מנת לזהות בעיות רגשיות, התנהגותיות ופסיכיאטריות במטופלים. הבדיקה ששווייה 2,500 דולר אינה נותנת כל מידע מדויק", הם אומרים.

במאמר ב- The Mercury Newsצוטט הפסיכיאטר מ. דוגלס מאר, אשר אמר: "אין כל בסיס מדעי לטענות אלו [של שימוש בסריקות מוח לאבחון פסיכיאטרי]. לכל הפחות, יש לומר למטופלים כי SPECT שנוי מאוד במחלוקת ".

"אבחנה מדויקת המבוססת על סריקה פשוט אינה אפשרית", מודה ד"ר מייקל ד. דיווס מהמרכז לרפואה גרעינית במרכז הרפואי סאות'רן של אוניברסיטת טקסס.

בעוד שאין כל מחסור בהסברים ביוכימיים למצבים פסיכיאטריים, ג'וזף גלנמולן תקיף: "..אף אחד מהם לא הוכח. להפך, בכל מקרה שחשבו כי קיים חוסר איזון כזה, הוא הוכח לאחר מכן כשגוי".

לפי וולנשטיין, "נצמדים לתיאוריות לא רק כי אין דבר אחר במקומן, אלא גם מכיוון שהן יעילות לצורך קידום טיפול בסמים".

"הפסיכיאטריה מצהירה על "טענות בלתי מוכחות כי דיכאון, מחלה דו קוטבית, חרדה, אלכוהוליזם והפרעות אחרות במקורן ביולוגי וכנראה ממקור גנטי... אמונה מסוג זה בעידן של מדע וקידמה היא מדהימה, שלא לומר תמימה ואולי הזויה"
-דיוויד קייזר, פסיכיאטר