מחקר חדש שפורסם בגיליון האחרון של המגזין הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" חושף שוב תופעה מסוכנת וחמורה: חברות התרופות מטעות את ציבור הרופאים ע"י פרסום "סלקטיבי" של תוצאות מחקרים קליניים. פרסום מטעה שכזה, כותבים החוקרים, "עלול להוביל [את הרופאים] להעריך בצורה לא-ריאליסטית את יעילות התרופות הללו, ולשנות את היחס סיכון:תועלת". במלים אחרות: ציבור הרופאים הניזון מהפרסום החלקי בעיתונות הרפואית עלול לקבל את הרושם, שהתרופות נגד דיכאון יעילות יותר ומסוכנות פחות מכפי שהן באמת.

מחקר זה יעורר, בלי ספק, מהומה בעולם הרפואי, משום שהוא פורסם בעיתון רפואי כה מכובד. אולם מחקרים רבים שפורסמו בעבר מצביעים על הטיית נתונים ע"י חברות התרופות. לדוגמה, מאמר ב"בריטיש מדיקל ג'ורנל" משנת 2003 מצביע על כך שמחקרים חיוביים על תרופות נגד דיכאון פורסמו ע"י חברות התרופות, לעתים קרובות פרסומים כפולים, בעוד שמחקרים שליליים לא פורסמו. מסקנת החוקרים הייתה, כי המידע המפורסם בעיתונות הרפואית על תרופות נגד דיכאון הוא מוטה.

דייויד ארמסטרונג וקית וינסטין מ"וול סטריט ג'ורנל" מזכירים לקוראים כי הסתרת מידע בריאותי חמור מן הציבור אינה דבר חדש: בדיוק באותו אופן, הסתירו חברות הטבק במשך שנים מידע על כך שניקוטין הוא חומר ממכר. גם עבור חברות התרופות, אין זו הפעם הראשונה: בדצמבר 2004 נחשף במגזין הרפואי בריטיש מדיקל ג'ורנל מסמך פנימי וסודי של חברת "אלי לילי", המציג נתונים לפיהם התרופה "פרוזק" מעלה את הסיכון להתאבדות אצל הנוטלים אותה פי 4.5 עד פי 18, יחסית לתרופות ישנות יותר. מסתבר, כי החברה  הנחתה את עובדיה להסתיר מידע זה במשך זמן רב. בשנת 2004 הגיש התובע הראשי של מדינת ניו-יורק תביעה כנגד חברת GlaxoSmithKline באשמת הונאה, מכיוון שהחברה הסתירה תוצאות שליליות של מחקרים על התרופה פקסיל בילדים ונוער. מקרים כאלה הם, כמובן, רק קצה הקרחון של ההונאה בעולם המחקר הרפואי כתוצאה מאינטרסים של חברות תרופות.

הסתרת מידע בריאותי חמור מן הציבור אינה דבר חדש: בדיוק באותו אופן, הסתירו חברות הטבק מידע על כך שניקוטין הוא ממכר.

המחקר הנוכחי בחן את המחקרים הקליניים על נוגדי-דיכאון, שתוצאותיהם נרשמו במינהל המזון והתרופות (FDA ) בין 1987 ל-2004. החוקרים גילו כי חברות התרופות פרסמו בעיתונות הרפואית 37 מתוך 38 המחקרים שהצביעו על תוצאות "חיוביות"; לעומת זאת, 36 מחקרים הצביעו על תוצאות "שליליות" דווקא, אך הדבר פורסם רק ב-3 מקרים. בשאר המקרים, או שהמחקרים לא פורסמו כלל (22 מחקרים), או שפורסמו בצורה שהציגה את התוצאות השליליות כחיוביות (11 מחקרים).

לדוגמה: מתוך חמישה מחקרים שהגישה חברת Pfizer על התרופה האנטי-דיכאוניות Zoloft (לוסטראל), רק בשני מחקרים נמצא שהתרופה יעילה יותר מפלצבו (תרופת-דמה). רק שני מחקרים אלה פורסמו בעיתונות הרפואית, ואף אחד מבין שלושת המחקרים האחרים. 94% מכל המחקרים על תרופות נגד דיכאון שפורסמו בעיתונות הרפואית הצביעו על תוצאות חיוביות, בעוד שבמציאות, רק 51% מהמחקרים היו חיוביים.

החוקרים מצאו, כי הפרסום המטעה ע"י חברות התרופות גרם למראית-עין ש"ניפחה" את היעילות האמיתית של התרופות בצורה משמעותית. הרופא המסתמך על הפרסומים בעיתונות הרפואית יחשב וימצא, לדוגמה, שהתרופה "סרזון" של בריסטול-מאיירס יעילה ב-69% יותר מהיעילות האמיתית שלה, המבוססת על הנתונים המלאים; באותו אופן, היעילות של "אפקסור" בהסתמך על פרסומים היא כמעט 30% יותר מאשר היעילות האמיתית של התרופה.

דיווחים, עדויות ומחקרים רבים שבים ומזהירים מפני הפגיעה האפשרית בבריאותם וחייהם של החולים, הנגרמת מכך שחברות התרופות מקדמות את האינטרסים הכלכליים שלהם באופן ציני ולא-אתי, תוך הטעיית הקהילה הרפואית והציבור הרחב. אין ספק שדרושים צעדי חקיקה שיבטיחו גילוי מלא של כל תוצאות המחקרים, חיוביים ושליליים, המתבצעים ע"י חברות התרופות. בכל הקשור לתרופות אנטי-דיכאוניות, הסירחון העולה מן הרמאויות, ההסתרות, השקרים והמניפולציות מגיע לשמיים. עושה רושם שכשמדובר ב"חולים פסיכיאטריים", אין לחברות התרופות שום בעיה "לכופף" את כללי האתיקה וההגינות, כדי לתת לכסף לעבור.