המספרים המוצגים בשנתון משרד הבריאות לתחום בריאות הנפש 2019 מציירים תמונה עגומה בנוגע לאפקטיביות של אשפוזים פסיכיאטריים
הציפייה העיקרית מכל טיפול שהוא, היא לטפל בבעיה של המטופל באופן מלא, כך שלא תחזור שוב (לפחות לא למשך זמן ארוך).
כיצד אשפוזים פסיכיאטריים עומדים בציפייה זו? ובכן, הם לא.
מתוך שנתון משרד הבריאות לתחום בריאות הנפש 2019:
"אחוז האשפוזים החוזרים בתוך 30 ימים נע בין 19% ל-21% בעשור האחרון"
"אחוז האשפוזים החוזרים בתוך חצי שנה… 42%-41% בעשור האחרון"
"אחוז האשפוזים החוזרים בתוך שנה נע בין 53%-51% בעשור האחרון"
נתונים אלו מעידים על כישלונם של האשפוזים הפסיכיאטריים לטפל בבעיה שגרמה לאשפוז, ולעזור למאושפזים לצאת לדרך חדשה של חיים שפויים ובריאים.
עדות נוספת לכישלון החרוץ של אשפוזים פסיכיאטריים, היא הנתון הבא מתוך אותו שנתון: "בשנת 2018 ,31% מכלל ההתאבדויות בישראל היו עם רקע של אשפוז פסיכיאטרי". במילים אחרות – כמעט אחד מכל 3 אנשים שמתאבדים, היה בזמן כלשהו באשפוז פסיכיאטרי. אז היכן העזרה והשיפור שהאשפוז אמור לחולל?
עם כל זאת, חוסר יעילות הוא הרע במיעוטו בהקשר של אשפוזים פסיכיאטריים. בפועל, אשפוזים אלו הם לא פחות מקטלניים. כפי שחשפנו במאמר אשפוז פסיכיאטרי מזניק את הסיכון למוות מוקדם או התאבדות.
יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש: "המספרים והסטטיסטיקות בשנתון משרד הבריאות מספרים למעשה את סיפורם של הטיפולים הפסיכיאטריים – תרופות, קשירות ושוקים חשמליים – שאינם מסוגלים או מתיימרים לרפא. פסיכיאטריה אינה יודעת מה מקורם של הקשיים הנפשיים, ולכן כל מה שהיא עושה זה להלעיט בתרופות או להמם את מטופליה, בתקווה לטשטש סימפטומים. גם אם יש שיפור לכאורה בטווח קצר, במוקדם או במאוחר מגיעה התדרדרות, ותלות הולכת וגוברת ב"טיפולים". זהו מעגל ללא מוצא, שלוכד את קורבנותיו התמימים בתוכו."