בנזודיאזפינים – המגיפה הנסתרת

בנזודיאזפינים הם תרופות הרגעה/נוגדות-חרדה כמו קלונקס, קסנקס, ואבן, ואליום, לוריוון. צפו בד"ר אנה למבק מאונ' סטנפורד מסבירה על תופעות הלוואי והסכנות הכרוכות בנטילת בנזודיאזפינים, וכיצד רופאים רבים רושמים אותם שלא בהתאם להמלצת ה-FDA:

תמליל הסרטון

בנזודיאזפינים הם קבוצת תרופות שמשתמשים בה לטיפול בחרדה ונדודי שינה
היא כוללת תרופות כמו קסנקס, ואליום, קלונקס.
ואחד הדברים המעניינים לגבי בנזודיאזפינים
ב- 20 השנים האחרונות
זה שקיימת עליה קבועה בכמות המרשמים.
למעשה, מאז 1999 כמות המרשמים לבנזודיאזפינים
עלתה בערך ב-67 אחוזים
שזו כמות מזעזעת.
מה שראינו בתקופה זו היא עליה תואמת בכמות המרשמים לאופיואידים
אך המרשמים לאופיואידים הגיעו לשיא ב-2012
ומאז מספרם ירד לאט לאט
ראינו ירידה של 20 עד 25 אחוזים במרשמים לאופיואידים מאז 2012
אך בניגוד לכך כמות המרשמים לבנזודיאזפינים ממשיכה לעלות
כמו כן שיעור התמותה הקשורה לבנזודיאזפינים גדל פי 7
מאז 1999.
מה שכתבתי עליו הוא שאני ממש חושבת
שבנזודיאזפינים הם המגיפה הנסתרת.
היתה הרבה תשומת לב ומודעות בארה"ב בנושא האופיואידים
ואיך שהם עלולים לגרום למוות
ולמגוון השפעות בריאותיות שליליות אחרות כולל התמכרות.
אבל אנחנו קוראים מעט מאד אודות בנזודיאזפינים
והעובדה שהם מאד ממכרים
שהם יכולים לגרום למוות
שהם גורמים לכל מיני סוגים של השפעות בריאותיות שליליות.
אז אני מנסה להעלות מודעות לנושא הזה
במיוחד בקהילה הרפואית
כיוון שלרופאים יש הבנה כ"כ מועטה על הסכנות של בנזודיאזפינים.
האופן בו רופאים בד"כ רושמים בנזודיאזפינים למטופלים
מנוגד לאופן בו ה-FDA ממליץ לרשום אותם.
כמעט בכל הבנזודיאזפינים ההמלצה היא לשימוש קצר-טווח בלבד.
עכשיו, ההגדרה של "טווח קצר" נתונה לפרשנות מסוימת
אך בד"כ כשאנחנו חושבים על טווח קצר
אנו חושבים בסדר גדול של ימים עד שבועות – לא חודשים עד שנים.
ועם זאת, ניתן לראות הרבה במקצוע הרפואה
רופאים שרושמים בנזודיאזפינים למטופלים כמעין "כרטיס בכיוון אחד"
הם נותנים את המרשם, המטופל מתחיל לקחת את התרופה
המטופל מאשר שהוא מרגיש טוב יותר
ו-20 שנה לאחר מכן הוא עדיין על אותו בנזודיאזפין.
ולעתים קרובות במינון גבוה יותר.
למה? כיוון שאחת התכונות העיקריות של תרופות כמו הבנזודיאזפינים
היא שאנשים מפתחים סבילות לתרופה
וצריכים מינון גבוה יותר ויותר
כדי להשיג את אותה השפעה.
אז אנחנו רואים קשישים
שלא רק שהם על בנזודיאזפינים מאז שנות ה-20 שלהם
אלא שהם עכשיו על מינונים גבוהים מאד
ואנחנו יודעים שרבים מהסיכונים הקשורים לבנזודיאזפינים
הם אפילו גבוהים יותר בגילאים של 70,60, ו-80.
אלו סיכונים כמו סיכון לנפילות, סיכון לדמנציה,
ופגיעה קוגנטיבית.
אז זו בעיה ענקית.

קישורים לאסמכתאות

https://stanfordhealthcare.org/doctors/l/anna-lembke.html

https://www.benzo.org.uk/manual/bzcha00.htm

http://www.benzobuddies.org/



נפגעת מטיפול פסיכיאטרי? דווח לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *