"להסיר את הסטיגמה" – השיווק הסמוי של הפסיכיאטרים

מטרות כגון "להסיר את הסטיגמה מהפרעות נפשיות" ו- "להעלות את המודעות להפרעות נפשיות" אינן תמימות – הן דוגמאות לקמפיינים שיווקיים סמויים מטעם פסיכיאטרים וחברות התרופות. מאמר זה מתאר רבים מן הקמפיינים אשר נועדו להרחיב את מעגל המאובחנים בהפרעות פסיכיאטריות, ולהגדיל את קהל הצרכנים של תרופות פסיכיאטריות.

להסיר את הסטיגמההקמפיין להסרת הסטיגמה מהפרעות נפשיות

איך קמפיין כזה תורם באופן ישיר לרווחיות חברות התרופות? ככל שאנשים ירגישו נוח יותר להיות מתויגים כבעלי "הפרעות נפש" ויסכימו לקבל על עצמם תוויות פסיכיאטריות, כך יותר מהם יאובחנו כבעלי הפרעות כאלו, ויטופלו בתרופות פסיכיאטריות.

כראייה, ארגון NAMI בארה"ב ("האיגוד הלאומי למחלות נפש") יצא בקמפיין אגרסיבי להסרת הסטיגמה מהפרעות נפש. ארגון זה ממומן ע"י חברות תרופות.

לדוגמא בישראל, פורסמה ב- Ynet סידרת כתבות תחת הכותרת "מדברים על בעיות נפשיות". Ynet מציעים לגולשים לצפות בסדרה כדי להבין "למה חשוב לא להסתיר בעיות אלה ואיך להתמודד עם הסטיגמות הנלוות אליהן".

סידרה זו דומה לסדרת כתבות קודמת של Ynet משנת 2012 שנקראה "חלון לנפש". מגזין TheMarker כתב אודות סדרה זו: "בתחתית כל ידיעה הופיע קישור לאתר Goodays, המציע מידע על בעיות דיכאון וחרדה. האתר מופעל בחסות חברת לונדבק, משווקת ציפרלקס בישראל. גולשי האתר אף מופנים לאתר נוסף שבו מופיע מידע שיווקי לגבי התרופה… גורמים המעורבים בהפקת סדרת הכתבות אישרו כי הפרויקט אכן מומן בחלקו על ידי לונדבק".

הקמפיין להעלאת המודעות להפרעות נפשיות

איך קמפיין כזה תורם באופן ישיר לרווחיות חברות התרופות? ככל שיותר אנשים "מודעים" להפרעה פסיכיאטרית כלשהיא, כך גובר הסיכוי שהם יחשיבו את עצמם או את חבריהם כלוקים בהפרעה כזו, ויפנו לפסיכיאטר כדי לקבל מרשם לתרופות פסיכיאטריות.

זו הסיבה שאנו שומעים לעתים תכופות, בכל אמצעי התקשורת, הסברים מעמיקים על תסמיני הפרעת נפש זו או אחרת. ומאותה סיבה, הפרעות פסיכיאטריות חדשות מוכרזות חדשות לבקרים. פסיכיאטרים וחברות התרופה משתפים פעולה באמצעות שיטה פשוטה: "גלה" הפרעה, שווק את ההפרעה, ושווק את "כדור הפלא" שיטפל בה. אולם תרופות פסיכיאטריות אינן מרפאות – לכל היותר, הן מקהות סימפטומים. הן הופכות את הנוטלים אותן לצרכני תרופות לכל ימי חייהם, במינון הולך וגובר, ועם תופעות לוואי שרק מחמירות עם הזמן.

הפעילות של פרסום חוזר ונשנה של מחלות והסימפטומים שלהם נכלל תחת המונח "חרחור מחלות" (באנגלית Disease Mongering). ראו כתבה על כך ב"הארץ".

במסגרת הקמפיין להעלאת מודעות להפרעות נפש נוסדו מועדים ייחודיים, כדוגמת שבוע המודעות להפרעות נפשיות, אשר נוסד ביוזמת NAMI (ארגון הממומן ע"י חברות תרופות), ו"יום הדיכאון והחרדה הבינלאומי".

הקמפיין להחדרת התאוריה שהפרעות נפש הן תוצאה של "חוסר איזון כימי במוח"

אם אתה חושב שזוהי עובדה מדעית שהפרעות נפש הן תוצאה של "חוסר איזון כימי במוח", סימן שהקמפיין הזה הצליח. זהו הקמפיין המשמעותי ביותר של הפסיכיאטרים וחברות התרופות, משום שהוא מספק את הצידוק הרפואי והמדעי כביכול לשימוש הנרחב בתרופות פסיכיאטריות.

אולם הרעיון של "חוסר איזון כימי במוח" הינו תאורטי בלבד. למעשה, מה שמייחד הפרעות פסיכיאטריות הוא שלא ניתן לגלות אותן באמצעות בדיקות מעבדה רפואיות. פסיכיאטרים מאבחנים באמצעות "רשימות בדיקה" של סימפטומים סובייקטיביים ולא רפואיים. אין לפסיכיאטרים ולו בדיקה גופנית אחת לגילוי הפרעות פסיכיאטריות.

הפסיכיאטר ד"ר פיטר ברגין מצהיר שתאוריית חוסר איזון כימי במוח היא תעמולת יחסי ציבור בלבד. והפסיכיאטר ד"ר תומאס סאז אמר: "איש לא הצליח למדוד, להוכיח, או להמציא בדיקה, אשר תראה שלמישהו יש חוסר איזון כימי במוח".

הקמפיין להנחלת הרעיון שקיימת שכיחות גבוהה של הפרעות פסיכיאטריות באוכלוסייה

לעיתים קרובות אנו נתקלים בכתבות על מחקרים המצביעים על כך שאחוז מסוים מהאוכלוסייה סובל מהפרעה כזו או אחרת. לדוגמא, פורסם בעיתון ב"הארץ": מחקר: 10% מהאמהות מפתחות סימני הפרעה טורדנית-כפייתית לאחר הלידה. בכתבה זו נאמר "לפי הערכות, עד 350 אלף בני אדם סובלים מההפרעה בישראל". באמת? חברות התרופות בהחלט היו רוצות שכך יהיה!

המטרה של "מחקרים" וכתבות מסוג זה היא אחת – לפרסם את ההפרעה עצמה. ככל שהפרעה תהיה מפורסמת וידועה יותר, כך יותר אנשים יחשבו שהם עצמם לוקים בה. בדרך זו יותר אנשים יאובחנו כסובלים ממנה ויהפכו לצרכני התרופה ה"מטפלת" בהפרעה זו לכל ימי חייהם.

הקמפיין ל"התערבות מוקדמת" בטיפול בהפרעות נפש

ככל שטיפול תרופתי יתחיל בשלב מוקדם יותר ועל בסיס סימפטומים קלים יותר, כך יותר אנשים יצרכו תרופות פסיכיאטריות, ולתקופה ארוכה יותר.

קמפיין זה היא בעייתי במיוחד, כיוון שמכוונים אותו לילדים קטנים. קטנים מאד. לדוגמא, בכנס פסיכיאטרי שהתקיים לפני מספר שנים במלון דיויד אינטרקונטיננטל בת"א, אחד ה"מומחים" הגדולים שהגיע לכנס מחו"ל, הפסיכיאטר ג'וזף בידרמן, המליץ לתת ריטלין לילדים כבר מגיל 3. כמובן, לבידרמן יש היסטוריה של קשרים ענפים עם חברות תרופות.

קמפיין זה כולל גם תוכניות ל "מניעת התאבדות". בארה"ב, נמצא ש"הרשת למניעת התאבדות" (Suicide Prevention Action Network) ממומנת היטב ע"י חברות תרופות. בישראל, "התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות" כוללת הכשרתם של "שומרי סף" (כדוגמת מורים בבי"ס) אשר יאתרו אנשים בעלי "סיכון לאובדנות" וישכנעו אותם לפנות לעזרה מקצועית – משם הדרך לטיפול תרופתי קצרה. אולם הוכח שתרופות פסיכיאטריות עצמן גורמות לאלימות ולמקרי התאבדות.

סיכום

כשאתה נתקל בכתבות או תכניות אודות הפרעות פסיכיאטריות, שאל את עצמך – האם הכתבה, בדרך ישירה או עקיפה – דוחפת בכיוון של יותר אבחונים ותיוגים פסיכיאטריים? של יותר שימוש בתרופות פסיכיאטריות? האם היא "מפרסמת" הפרעה פסיכיאטרית? אם כן – די ברור מי העומדים מאחוריה, ומהי מטרתם.

דע לזהות את הקמפיינים של הפסיכיאטרים וחברות התרופות – הם משקיעים מיליארדים כדי לשכנע אותך לקנות את מרכולתם: הפרעות פסיכיאטריות, ותרופות פסיכיאטריות.



נפגעת מטיפול פסיכיאטרי? דווח לנו

3 תגובות על הפוסט “"להסיר את הסטיגמה" – השיווק הסמוי של הפסיכיאטרים

  1. שלום האם אתם יכולים להגיד לי איך אפשר לטפל בפוסט טראומה שנגרמה בגלל אישפוזים כפוים והתעללות של הפסיכיאטרים? תודה

    • שלום לך,
      באתר שלנו יש מידע רב על אלטרנטיבות, ראי בתפריט העליון של האתר. יש שם גם רשימה של רופאים ומטפלים המציעים אלטרנטיבות.
      בהצלחה!

להגיב על גד לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *