עדויות הורים ואנשי מקצוע נגד ריטלין וסמי מרץ אחרים

קובץ זה הינו רק מדגם חלקי מתוך מאגר התלונות העצום נגד ריטלין וקונצרטה אשר בידי העמותה.

הפרטים המלאים של המתלוננים שמורים בעמותה

ע. א., ירושלים:

"אני נותנת קונצרטה במשך 3 שנים לבני בן ה-12. אני לא מרגישה שזה עוזר לו, להיפך, המצב נהיה יותר גרוע. הילד הפך להיות מדוכא, הוא בוכה מכל דבר, ואיבד את שמחת החיים שלו. הוא הפך להיות אימפולסיבי ומתפרץ ולא שולט בעצמו".

א., קצרין:

"ריטלין גרם לבני בן ה-6 להתקפים אלימים אחר הצהריים והוא לא היה נרדם עד 2 בלילה. הבנתי שהריטלין גורם לו להתנהג באופן בלתי נשלט. כשהפסקתי, הרופאה, ד"ר______ בצפת

כמעט הרביצה לי כשסירבתי להמשיך עם הריטלין. לבני השני בן ה-16 נגרמו מצבי רוח מהריטלין".

אם, שכונת גילה, ירושלים:

"בתי בעלת אופי נהדר, היא יצירתית, אוהבת לשיר, לרקוד ולשחק. יש לה יכולות גבוהות אולם המורה דורשת ממני שאגדיל לה את מינון הריטלין. אני חוששת להתלונן מפחד שיפגעו בביתי".

י. תל-אביב:

"הפסיכיאטרית_________ , לפי תחושתי, תאבחן כל ילד. היא לא בודקת לעומק. היא בקושי דיברה עם הילד. לאחר שנתיים שנתנו לו ריטלין הודיע לי נוירולוג אחר שהטיפול בריטלין במקרה של בני מיותר לחלוטין".

א., נתיבות:

"הנוירולוג_________ רושם ריטלין בכמויות. הילד שלי קיבל 36+10 מ"ג ביום, והוא בסך הכל בן 12. אני מכירה אדם מבוגר שמקבל 10 מ"ג. זה נראה לי לגמרי מוגזם"!

ש., חולון:

"כגננת אני רואה איך ילדים מתנהגים עם ריטלין. המצב שלהם נהיה יותר גרוע, חלקם הופכים אלימים ונותנים מכות. אני יכולה להעיד על כך מנסיוני".

נ. גני אביב:

"נתקלתי בילדה שקיבלה מינון גבוה של ריטלין וצנחה בגן ילדים הקודם שהייתי בו גננת".

ש., באר יעקב:

"בני לקח ריטלין מכיתה ב' ועד כיתה ז'. הפסקתי לו כי הוא התחיל להתנהג באופן פסיכוטי ולהרביץ לעצמו. היה לו קשה מאד לקום בבוקר. כל הזמן היה אומר: 'לא יודע מה יש לי!',

'לא טוב לי'. בכה, והרביץ לעצמו. מאז שהפסקתי הוא מרגיש הרבה יותר טוב, וזה מה שחשוב לי!"

פ. אזור ירושלים:

"בני בן ה-7 השתמש שנה וחצי בריטלין. בחודש וחצי האחרון חלה הידרדרות לבעיות פסיכוטיות קשות, הוא יצא משליטה עם התקפי זעם בבית הספר, וכעת הוא מטופל בתרופות אנטי פסיכוטיות".

ר., אופקים:

"הפסיכיאטרית___________סיפרה לי שההורים מאד נרתעים מלתת את הריטלין והיא יודעת שהם נרתעים, ואז היא מאיימת עליהם ומספרת להם שהילד יהיה עבריין אם לא ייקח את הריטלין ואז הם משתכנעים".

רוקחת, מודיעין:

"אני מכירה בית ספר ביישוב ליד מודיעין שיש בו 'מסדר ריטלין'. מפסיקים את הלימודים. הילדים עומדים בשורה ארוכה ומקבלים את המנה היומית שלהם".

 ש., ירושלים:

"בתי בכיתה א'. המורה טוענת בסך הכל שהיא נוגעת יותר מדי בסרגל ובמחק, ולוחצת עלי לתת לה ריטלין".

 י., סטודנטית:

"לקחתי ריטלין בעצת הפסיכיאטר. הוא אמר לי לקחת אותו לפי הצורך. זה גרם לי להזיות מטורפות בזמן המבחן. התנהגתי כמו משוגעת: צעקות, צרחות, התפרעויות, ואחר כך down מטורף".

אם ממודיעין:

"ביתי בת ה-12 הפכה כמעט אנורקטית מכך שהיא לוקחת ריטלין מכיתה א' (6 שנים). ישנה החמרה של התופעות. היא לומדת בחינוך המיוחד, ובכל זאת לא מאפשרים לה להיכנס לכיתה ללא ריטלין. הריטלין גורם לה לכאבי ראש ולכאבי בטן איומים.

אנו מאכילים אותה כמו תינוקת, בכפית, כי היא ממש לא מסוגלת לאכול. היא מקבלת 40 מ"ג של ריטלין על הבוקר. (פי 4 ממה שלוקח מבוגר ממוצע).

המורה מתקשרת אלי בבוקר ושואלת אותי אם לא נתתי לילדה את הריטלין הבוקר. אני שואלת: למה? אז היא אומרת: 'כי הילדה אוכלת'. אני מרגישה נורא ואין לי למי לפנות".

ז. פ"ת:

"המנהלת בבית ספר______ בפתח תקווה אמרה שלא תקבל את הבן שלי אם לא אתן לו ריטלין".

ג. אזור השרון:

"בתי לקחה ריטלין במשך שבוע, וזה גרם לה לתופעה של ירידה חריפה בקרישת הדם ודימומים קשים שמהם לא החלימה עד היום. בבמהלך המחזור החודשי היא מצויה בסכנת חיים. בכיתה של בני 22 תלמידים שנוטלים ריטלין".

ע., כפר סבא:

"הנוירולוג, ד"ר________ לא עושה איבחונים. הוא לא בודק את הילד, ואפילו לא שולח הורים לבצע בדיקת 'טובה'. בני בן ה-16 הפך לאחר חמישה חודשים של ריטלין לעצבני על סף פיצוץ. הוא נכנס לדיכאון ואיבד את הביטחון העצמי שלו. לכן הפסקתי".

רוקחת, בית מרקחת ר"ג:

"מצאתי שיש אצלי עלייה של 60 אחוז בכמות המתיל פנידאט (החומר הפעיל של הריטלין והקונצרטה) מול שנה שעברה על סמך הדו"חות שהגשתי השנה למשרד הבריאות. זה ממש מזעזע בעיני!"

א., טבריה:

"ביתי בת ה-15 הגיבה מאד קשה לקונצרטה. היה ממש סיוט. היא לקחה 4 כדורים בלבד, וממש הרסה את הבית, שברה דברים והטיחה אותם בקיר. היה לה עוד התקף כזה כמה ימים לאחר שהפסקתי בגלל תופעות הגמילה".

אסף, סטודנט בן 26:

"בשבוע הראשון שלקחתי ריטלין הייתי מסטול לגמרי כל השבוע, אחר כך הורדתי את המינון, אבל אז, לאחר שלושה חדשים התחיל לחץ בעין שמאל ובכל מקרה הריטלין לא נותן לי לישון".

גיס של ילד מבאר שבע:

"יועצת בית הספר__________ כל הזמן לוחצת לתת לילד ריטלין למרות שמדובר במסגרת של חינוך מיוחד. המורה שלו מתחלפת כל הזמן. המנהל מסרב להיפגש עם ההורים כל עוד הם לא נותנים לילד ריטלין".

 מ.פ., בית שמש:

"בני בן ה-10 אלוף בשחמט. הוא מסוגל להתרכז לחלוטין בתחרויות השחמט שבהן הכל סביב גועש ורועש. הציונים שלו בכל המקצועות מעולים, אולם כיון שבבית מדברים רוסית הוא מתקשה מעט בעברית ולכן לא מתרכז בשיעורים אלה. המורה והמנהלת עומדות על כך שאתן לו ריטלין למרות שהוא מפטפט רק בשיעורי עברית".

 טובה, נתניה:

"הילד שלי מוכשר, הוא אוהב לעסוק בנגרות, וממש בונה רהיטים לתפארת.

בעקבות לחץ נוראי מצד בית הספר נתתי לו ריטלין. הריטלין גרם לו לטיקים שמתבטאים בין השאר בהשמעת קולות ו'קליקים' לא רצוניים. הוא גם טוען שהריטלין גורם לו להרגיש 'ריחופים'".

נ. אזור המרכז:

"בני לוקחAderall כבר שנתיים. הפסיכיאטרית שלו, ד"ר_______, לפי התרשמותי, רוצה רק כסף, ולא באמת איכפת לה מהילד".

ח., מעלה אדומים:

"בני התחיל לקחת ריטלין בעקבות לחץ רב בבית הספר. זה גורם לו להיות לא רגוע בלילה. הוא קם בקלות והתחיל אף להרטיב במיטה. כחצי שנה לאחר שהתחלתי לתת לו ריטלין זה גרם לו לקריצות ועוויתות בפנים וברגל. הוא התחיל כאילו לדלג על רגל אחת. מנהל מח'______ בבי"ח______ התעלם מתלונתי לגבי הריטלין וטען באטימות שהתנהגות זו אופיינית לילדים עם ADHD ולא נגרמת מהכדור. "אם זה היה מהכדור זה היה קורה כבר בהתחלה".

כשאמרתי לרופא הילדים ד"ר_______ שכתוב שהריטלין גורם לתלות, הוא אמר שזה כתוב רק כדי שחברת התרופות תהיה מכוסה. כשהמשכתי לתת את הריטלין המצב נהיה יותר גרוע. לכן הפסקתי".

ז. ג., בני ברק:

"התופעות בערב כאשר ריכוז הריטלין בדם החל לרדת היו מזעזעות מבחינת ההתנהגות האימפולסיבית שנגרמה לבני. כשעברנו למינון גבוה יותר, שמשתחרר בהדרגה, זה גרם לו לדיכאון".

כ., רמת גן:

"בני מאד חכם, עם יכולות ענקיות. הוא ממש 'ספץ' במחשב. הוא ילד שמח ובעל תקשורת מעולה. בכל זאת לוחצים עלי מאד בבית הספר_______ ברמת גן שאתן לו ריטלין".

א. א. גבעתיים:

"הילדה שלי הפכה חולמנית, אפטית, רדומה, לא אוכלת. בבית הספר לוחצים עלי לתת לה ריטלין למרות התופעות הללו".

אתי, ר"ג:

"בני בן ה-12 לקח ריטלין במשך שנה וחצי. למרות שהוא ספורטיבי בכל סוגי הספורט, ויש לו כישרון אמנותי ניכר, לחצו עלי לתת לו ריטלין. הריטלין גרם לו לכאבי בטן, החליש אותו, גרם לו לdown-, חוסר תיאבון ודיכא אותו".

אם מפ"ת:

"הריטלין מאד מטעה. שני בני הם ילדים מאד שמחים וספורטאים. כשרציתי להפסיק להם את הריטלין קיבלתי מיד למחרת הערה ביומן מהמורה. שמתי לב שיום לאחר שמפסיקים יש תופעות גמילה של התנהגות פרועה במיוחד".

א. ק., ירושלים:

"הריטלין גרם לבני בן ה-7.5 להזיות ולכאבי ראש. והיום הוא ממש 'שחיף'. במקום שיורידו אותו מהכדור, הרופאים הציעו לי להגדיל את המינון לכדור שמשתחרר גם בשעות הערב. אם זה גורם נזק אז איך אני יכולה להסכים להגדיל את המנה עוד יותר?"

א., אור יהודה:

"בני בן 6. מופעל עלי לחץ נורא בבית הספר לתת ריטלין. למרות שבני הוא ספורטאי מצטיין, אוהב כדורגל, ילד מאד חברתי ושמח".

ח.: מרכז הארץ

"בני בן ה-13 קיבל ריטלין אשר גרם לו לבחילות עד כדי כך שלא יכולנו להמשיך לתת לו את הכדור".

ג. מרכז הארץ:

"בני בן ה-8 מקבל ריטלין, אשר גורם לו לירידה קשה במשקל ובתיאבון".

א. בית שמש:

"ביתי בת 11. היא התחילה לקחת ריטלין, שגרם לה לכאבי ראש ולתחושת ריחוף. הרוקח בקופת חולים אצלנו אמר לי שהוא מזועזע מכמות הריטלין שרושמים לילדים בבית שמש".

ג., חולון:

"בני בן ה-14 מקבל ריטלין כבר 4 שנים. היועצת והמנהלת לחצו מאד מאד. כיום קשה לו להירדם בלילה, והוא לא רוצה לבלוע את הכדור, אולם בועדת ההשמה דאגו להבטיח לי שאף תיכון לא יקבל אותו אם לא ייקח ריטלין".

א., שכונת התקווה:

"בבית ספר________ 13 ילדים על ריטלין בשיכבה אחת".

ע. תל-אביב:

"ביתי בת 10. לוקחת ריטלין כבר שנתיים. לאחרונה נכנסה למצב נפשי שבו היא חוזרת על אותם משפטים כל הזמן".

ב., חולון:

"בני בן ה-10 הוא ילד שמח מאד ואוהב כדורגל. בלחץ המורים בבית הספר_______ נאלצתי לתת לו ריטלין למרות התנגדותי. הריטלין עשה לו לא טוב, גרם לו סבל רב, חוסר תיאבון ולחצים בחזה".

ע., יישוב ליד נתניה:

"לבני בן ה-8 נגרמו טיקים תוך שבוע מיום שהעלינו לו את הריטלין מ-5 ל- 10 מ"ג".

א. ירושלים:

"מנהל בית הספר הכריח אותי לתת ריטלין לבני וגירש אותו מבית הספר. רק בלחץ של עורכי דין הסכימו לקבל אותו חזרה. כעת הוא יושב בבית, כי איני מוכנה לתת לו ריטלין".

י., פתח תקווה:

"בבית הספר_______סירבו לערוך לבני איבחון פסיכודידקטי על מנת שיוכל לקבל הקלות בלימודים אם לא אתן לו ריטלין. בכך למעשה חייבו אותי לתת לו את הטיפול שאני מתנגדת לו".

נ., חיפה:

"בני בן 10. בשלוש השנים האחרונות המינון של הריטלין שנתנו לבני רק עלה ועלה. הוא עלה פי שלוש וחצי כי הפסיק להשפיע (מ-10 מ"ג ל-36 מ"ג)".

י., כפר סבא:

"בני בן ה-10 הפך מאד מופנם עם הריטלין. לא היכרתי אותו. כמו רובוט".

ג., אילת:

"בני בן ה-11 הושפע לרעה מהריטלין בכך שזה גרם לו לדימוי עצמי ירוד, לביטחון עצמי ירוד. הוא הפך להיות מילד שמח לילד מתוסכל ומתוסבך".

יעקב, הרצליה:

"הריטלין גרם לביתי בת ה-16 להזיות בערך חודש לאחר שהתחילה לקחתו".

א. מצפה בגליל:

"הנוירולוג פרופ'________מחיפה כלל לא היה נוכח במהלך איבחון 'טובה'. הוא לא ראה את הילד. שתי העובדות שעשו את המבחן לא ידעו לענות על שאלותי. זה עלה לי ים של כסף, ומבלי שפגש את הילד קיבלתי חוות דעת על בני חתומה על ידי הנוירולוג בדואר".

אם, ירושלים:

"בני יושב בבית כי לא רציתי לתת לו ריטלין".

מ., סטודנט, ראשל"צ:

"כשהתחלתי לקחת ריטלין היו לי כאבי ראש ולא ישנתי כמעט בלילה. לא יכולתי להירדם והיתה לי תחושת חום וזיעה בידיים. לאחר תקופה של כמה חודשים הרגשתי שאני שוכח דברים. שוכח שמות של אנשים. זה גרם לי לתלות. כיום אני לא יכול לקרוא כתבה בעיתון בלי ריטלין. אני בדרך כלל רגוע, אבל הפכתי עצבני. השתניתי מאד לרעה. אני מרגיש שמנת המשכל שלי יותר נמוכה לאחר שהשתמשתי בריטלין. הייתי אוהב ספורט. היום פחות. אני לוקח ריטלין רק כשאני מרגיש שאני חייב, ואז אני סובל מבחילות, הקאות, תחושת חום ועצבנות. אני מפחד, נוצרה לי בעייה בריכוז. הפכתי מופנם ופחות חברותי בגלל זה. אני יודע שזה יחמיר אם אמשיך להשתמש בזה. זה ממש הרס עצמי".

ק., בית שמש:

"בני בן ה-8 הוא ילד שמח, פעיל, יצירתי ומאד חברותי.הריטלין מאד דיכא לו את מצב הרוח ואת התיאבון. זה מפריע לו והןא מתלונן שהוא חש מדוכא. בערב הוא לא מצליח לישון עד שעה מאוחרת. הריטלין גרם לו לתופעה של התנדנדות עצבנית כמו התאפקות לשירותים. הייתי בהלם שלנוירולוג אין בדיקה ממשית אלא רק פטיש לבדיקת הרפלקס במרפק".

ר., אילת:

"בני הפך לחיוור ורזה. כאילו הפסיק לחיות. איבד תיאבון. זה היה הניסיון שלנו עם ריטלין".

רונית, ראשל"צ:

"בני בן ה-6 בגן חובה. בגן הופעל עלי לחץ עצום לתת לו ריטלין על ידי הגננת (שאינה רופאה). בני הוא בדרך כלל ילד שמח ותוסס, אולם גם כשיצא לחופש חנוכה ניכרה עליו מאד השפעת הכדור כל ימי החופשה. הוא היה מאד עצוב, ולא רצה לגעת בשום ממתק, וזה היה מאד לא אופייני לו".

ס. ת"א:

"בני בן 9. בעקבות הריטלין הוא הפך מבודד בכיתה, מבולבל, והיה מרבה לבכות, למרות שבמקור היה מצחיקן ובעל חוש הומור נהדר".

ג., קריית ים:

"הריטלין גרם לבני בן ה-9 לכאבי ראש, דכדוך, אי שקט, דיכוי תיאבון, התפרצויות זעם ודמיונות".

מ.א., הוד השרון:

"שני ילדי לקחו ריטלין, לשניהם נגרמו התפרצויות זעם שלא היו לפני שהתחילו עם הריטלין".

אם מגבעת זאב:

"מאז שהילד התחיל לקחת ריטלין הוא הפך למלנכולי, וסובל משלשולים כרוניים ומהשמנה. נטורופט הסביר לי שההשמנה נובעת מכך שלגוף חסרים ויטמינים בסיסיים שהגוף מחפש אותם באופן נואש, ושזה נגרם בגלל שהגוף מאבד אותם בגלל שהוא פעיל כל הזמן בפינוי של הסם מן הגוף".

אם, גני תקווה:

"כאשר אני מפסיקה לילדים את הריטלין בסוף השבוע הם ממש משתוללים. זו ממש תופעת גמילה"!



נפגעת מטיפול פסיכיאטרי? דווח לנו

תגובה אחת על הפוסט “עדויות הורים ואנשי מקצוע נגד ריטלין וסמי מרץ אחרים

  1. בני בן 10.5 לוקח קרוב ל 2.5 שנים ריטלין. מעבר לזה שהוא השתנה מילד שמח לילד רובוטי הוא התחיל לסבול מהתקפי חרדה. הפסקתי לתת לו ריטלין, זה אמנם פוגע בלימודים אבל קיבלתי את הילד שלי בחזרה .

להגיב על רונה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *