5 תגובות על הפוסט “תרופות נגד חרדה – פסיכיאטרים מזהירים!”
אז מה האופציה לילד עם חרדות שלא הולך לבית ספר ,אין לו חברים , קושי רגשי קשה מכך , כל טיפול שניסיתי ,טיפול רגשי ,התנהגותי וכו ,לא עזר ,מה אפשר לעדות?
הילד לא חי חיים נורמלים … כואב לי לראות אותו ככה ,כואב לי שקשה לו איך אפשר לעזור לו ,כי אני ממש לא רוצה טיפול תרופתי אבל כולם מנסים לשכנע שזה הפתרון היחידי ,שהוא סובל ככה וחייב עזרה
בדומה לאופיאטים, כדורים נגד חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים גורמים להתמכרות פיזית קשה באנשים שמשתמשים בהם יותר משבועיים. האפקט הראשוני מרגיע ו"הופך אותך לבן אדם", אבל בדומה לסמים ממכרים כמו, למשל, הרואין, עם הזמן המשמש בכדורים מקבוצת הבנזודיאזפינים יאלץ לעלות במינון על מנת להגיע לאותו אפקט, הגוף מפתח תלות מאוד קשה.
להבדיל מהרואין (כאשר תהליך הגמילה ממנו נמשך פליוס מינוס חודש), תהליך הגמילה מבנזודיאזפינים יכול מתפרס על פני שנים (!) ומשתק את כל הקיום של המכור לחלוטין וכולל התקפי חרדה ממושכים של שעות ארכות, עליה בדופק, אינסומניות קשות ומתישות, הזעות, תיקים, כאבי שרירים-פרקים-עצמות, דיסאציאציה, דיכאון, מחשבות אובדניות קשות, עייפות, חוסר תפקוד, חוסר יכולת ריכוז ועוד…
בן זוג שלי התחיל את התהליך הזה בנובמבר 2019. הוא התחיל את הירידה מ-20 מ"ג, ועכשיו הוא ב-2 מ"ג. אנחנו עוברים גאנום יום ולילה וגם איבדנו אמון במערכת הבריאות וברופאים פרטיים. זאת הפעם השלישית שהוא מנסה להיגמל והיא הכי קשוחה בנתיים.
בקופת חולים "לא מכירים" בתסמיני גמילה ואין מענה לאף רופא לאיך אפשר לעזור. פנינו לסביבות ה-7 רופאים ומטפלים במגזר הפרטי: אף אחד לא יודע באמת איך ניתן לעבור את הגמילה בשלום, מכוון שאין כזה דבר – הגמילה כמעט בלתי אפשרית, אנשים שמצליחים להתקיים בלי עלולים לחוות תסמיני גמילה עד שנתיים וחצי(!) אחרי שנטלו מנה אחרונה של כדורי בנזו.
אמת לאמיתה מניסיון אישי בהתחלה הם נוחים ועוזרים אבל לטווח ארוך הם עושים נזק כי כשרוצים להפסיק אותם זה יכול להיות מסובך לגוף ולעשות בעיות במיוחד אם מפסיקים בבת אחת אני אישית חושב שמי שמביא למטופל קלונקס לדוגמא לחרדה צריך לשחוט את הרופא כי לטווח ארוך זה יעשה לבנאדם תלות פיזית בתרופה ויגרום לו לנזק אולי אפילו בלתי הפיך כשירצה להפסיק
אז מה האופציה לילד עם חרדות שלא הולך לבית ספר ,אין לו חברים , קושי רגשי קשה מכך , כל טיפול שניסיתי ,טיפול רגשי ,התנהגותי וכו ,לא עזר ,מה אפשר לעדות?
הילד לא חי חיים נורמלים … כואב לי לראות אותו ככה ,כואב לי שקשה לו איך אפשר לעזור לו ,כי אני ממש לא רוצה טיפול תרופתי אבל כולם מנסים לשכנע שזה הפתרון היחידי ,שהוא סובל ככה וחייב עזרה
שלום גילי, יש לנו באתר תחת תפריט "אלטרנטיבות" רשימה של רופאים ומטפלים המציעים אלטרנטיבות לפסיכיאטריה. את מוזמנת לברר איתם.
המון בהצלחה ורק בריאות!
בדומה לאופיאטים, כדורים נגד חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים גורמים להתמכרות פיזית קשה באנשים שמשתמשים בהם יותר משבועיים. האפקט הראשוני מרגיע ו"הופך אותך לבן אדם", אבל בדומה לסמים ממכרים כמו, למשל, הרואין, עם הזמן המשמש בכדורים מקבוצת הבנזודיאזפינים יאלץ לעלות במינון על מנת להגיע לאותו אפקט, הגוף מפתח תלות מאוד קשה.
להבדיל מהרואין (כאשר תהליך הגמילה ממנו נמשך פליוס מינוס חודש), תהליך הגמילה מבנזודיאזפינים יכול מתפרס על פני שנים (!) ומשתק את כל הקיום של המכור לחלוטין וכולל התקפי חרדה ממושכים של שעות ארכות, עליה בדופק, אינסומניות קשות ומתישות, הזעות, תיקים, כאבי שרירים-פרקים-עצמות, דיסאציאציה, דיכאון, מחשבות אובדניות קשות, עייפות, חוסר תפקוד, חוסר יכולת ריכוז ועוד…
בן זוג שלי התחיל את התהליך הזה בנובמבר 2019. הוא התחיל את הירידה מ-20 מ"ג, ועכשיו הוא ב-2 מ"ג. אנחנו עוברים גאנום יום ולילה וגם איבדנו אמון במערכת הבריאות וברופאים פרטיים. זאת הפעם השלישית שהוא מנסה להיגמל והיא הכי קשוחה בנתיים.
בקופת חולים "לא מכירים" בתסמיני גמילה ואין מענה לאף רופא לאיך אפשר לעזור. פנינו לסביבות ה-7 רופאים ומטפלים במגזר הפרטי: אף אחד לא יודע באמת איך ניתן לעבור את הגמילה בשלום, מכוון שאין כזה דבר – הגמילה כמעט בלתי אפשרית, אנשים שמצליחים להתקיים בלי עלולים לחוות תסמיני גמילה עד שנתיים וחצי(!) אחרי שנטלו מנה אחרונה של כדורי בנזו.
אינך ממליץ על כדורים בכלל?
אני עוברת דכאון וחרדות קשות ושקלתי להאזר בכדורים.
פעם ניסיתי כמה סוגים שלא הועילו בכלום.
אמת לאמיתה מניסיון אישי בהתחלה הם נוחים ועוזרים אבל לטווח ארוך הם עושים נזק כי כשרוצים להפסיק אותם זה יכול להיות מסובך לגוף ולעשות בעיות במיוחד אם מפסיקים בבת אחת אני אישית חושב שמי שמביא למטופל קלונקס לדוגמא לחרדה צריך לשחוט את הרופא כי לטווח ארוך זה יעשה לבנאדם תלות פיזית בתרופה ויגרום לו לנזק אולי אפילו בלתי הפיך כשירצה להפסיק