ועדת השמה, אבחונים – כיצד לשמור על זכויות הילד בבית הספר

ביה"ס לוחץ לאבחן את הילד או לתת לו ריטלין? מאיימים לזמן אותך ל'ועדת השמה'? קרא/י מאמר זה היטב, ופנה/י אלינו בכל שאלה.

שאלה: מה לעשות אם מורה, מנהלת או יועצת לוחצות עלי לעשות אבחון או לתת לילד שלי ריטלין – ואני לא רוצה?

תשובה: ראה חוזר מנכ"ל מתאריך 1/9/2011 המציין : "חל איסור לדרוש או להמליץ לתת תרופה לתלמיד ו/או להתנות את המשך לימודיו ו/או את השתתפותו בפעולות המוסד החינוכי או מטעמו בקבלת טיפול תרופתי כלשהו." 
כמו גם: מכתב רשמי ממשרד החינוך המצהיר כי "חל איסור חמור לכל איש מצוות בית הספר לתת/להמליץ/לחייב מתן תרופה". קישור למכתב.
בנוסף: מכתב רשמי משרת החינוך המצהיר כי לא ניתן להתנות שהות במסגרת חינוכית בנטילת תרופה כלשהי! קישור למכתב.
זכותך החוקית המלאה לסרב! לבית הספר אין זכות חוקית לחייב את ההורים לאבחן או להחליט על טיפול תרופתי לילדך ללא הסכמתך המלאה.
לפי חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' אסור לחייב שום אדם בטיפול או אבחון אלא אם כן חייו של אדם בסכנה וגם במקרה זה נדרש צו של בית משפט.
אם ילדך אינו בסכנת חיים, כל מה שעליך לעשות, הוא לבקש מהגורם הלוחץ: מורה, יועצת, מנהל/ת ביה"ס למסור לך את ההוראה בכתב ובחתימת ידו.
רוב הסיכויים שהם לא יתנו שום הוראה כזו בכתב, כיוון שזוהי עבירה על החוק, וזה ישתיק אותם.
אם הם יתנו את הבקשה בכתב, ניצחת! פנה לעמותה לבדיקת העניין מבחינה משפטית.

שאלה: האם כדאי לערוך אבחון פסיכולוגי או חינוכי לילד?

תשובה: לא בהכרח! קשה להאמין, אבל האבחונים הפכו בשנים האחרונות לכלי שנועד לפתור את קשיי המערכת, ולעיתים קרובות הם דווקא פוגעים בשמו הטוב של הילד, בהערכה העצמית שלו ובעתידו.
בפועל, יש מעט מדי תקציב לבתי הספר מכדי לתת לילדים את האמצעים שבאמת ישפרו את יכולותיהם.
האבחון עוסק ברוב המקרים בקשיים שכבר היו ידועים למורים ולהורים. גם היועצת ידעה אותם, אולם במקום לפעול מידית לשיפור יכולותיו, או לתת לו הקלות מידיות, כל זה מותנה בתהליך אבחון יקר ו'אקדמי', שמבוסס על השוואה סטטיסטית לבני גילו.
האבחון מדביק לילד תווית של הפרעה או ליקוי כאשר רובו ככולו מסתמך ממילא על ההתרשמות או נקודת המבט של המורים עצמם. גם אם ישתפר בעתיד, לא יוכל למחוק כבר את התווית הזו. התווית, שהדביקו לו, תשכנע אותו, את הוריו וכל מורה אחר שיפגוש בהמשך דרכו כי הוא לקוי ובעל יכולת פחותה מאחרים. וכך הוא יישאר כזה.
ברגע שנעשה אבחון, יש לבית הספר אסמכתא רפואית או פסיכולוגית שמאפשרת לו ללחוץ עליך לתת לילד תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין. הניסיון מלמד שסמים משפיעים רק בטווח הקצר על ההישגים הלימודיים. לעומת זאת, היכולות האישיות מידרדרות, ונוצר צורך להגדיל את מינון התרופה שוב ושוב כאשר יעילותה הולכת ופוחתת.
לעיתים קרובות משמשים אבחונים אלה את בתי הספר דווקא כדי להתנער מאחריות לגבי הילד, להסתמך רק על הכדור שהוא לוקח, להרע את תנאי החינוך ולתרץ כל כשל חינוכי בכך שהילד סובל מ 'הפרעה', שלמעשה, הודבקה לו על ידי האבחון. אם הילד מאובחן, קל יותר להתייחס אליו כאל חריג, להשעות אותו או להמליץ להעבירו למסגרת של חינוך מיוחד.
שום איש חינוך, כמובן, לא יכול לחייב אותך לערוך אבחון.

שאלה: הילד שלי מושעה מבית הספר שוב ושוב לאור התנגדותי לתת לו טיפול תרופתי. מה לעשות?

תשובה: פני לקצינת ביקור סדיר (קב"סית) במחלקת החינוך בעירייה ובקשי את עזרתה בטיפול במצב.
אם את רואה שגם שם לא מכבדים את זכויותייך הקפידי להקליט באופן גלוי את כל הפגישות עם צוות בית הספר, הקב"סית או נציגת הרווחה בעירייה. פעולה זו לכשעצמה תגביל את יכולתם לאיים עלייך באמצעים לא חוקיים או לפגוע בזכויותייך. דווחי לעמותה על כל חשש לפגיעה כזו בזכויותייך.

שאלה: הפסיכולוגית של בית הספר מבקשת ממני לחתום על הסכמתי לערוך את האבחון אצלה. האם להסכים?

תשובה: בשום פנים ואופן לא! ישנה חשיבות רבה להפרדה מלאה בין בית הספר, שתפקידו להעניק לילד השכלה לבין התיוג של ילדים שהוא איננו פעולה חינוכית ואיננה בסמכותם של אנשי חינוך. קל מאד לעבור את הגבול העדין הזה ולמצוא אנשי חינוך העסוקים בלמצוא דופי בילד, או להציע פתרונות תרופתיים ל'בעיותיו' במקום לשפר את גישתם החינוכית וכך להשיג את שיתוף הפעולה שלו והצלחתו. התגובה המידית של ההורה להתנהגות כזו צריכה להיות – הזעפת פנים.                                                                                      

שאלה: אם אני כבר עורך אבחון – האם לתת עותק לביה"ס?

תשובה: בשום אופן לא. ידע פרטי בכלל וידע רפואי או פסיכולוגי בפרט הניתן לארגונים גדולים יכול לשמש את הארגון כדי להרע בתנאיך או במעמדך ובמקרה הזה בתנאי החינוך של ילדך. היו דברים מעולם; ילד שאובחן בגן על מנת לתת לו סיוע של גננת שיח נעזר בכך בעודו בגן . אולם בכיתה ב' עם מורה אחרת ומנהלת אחרת שימש האבחון את בית הספר כדי להחליט על העברתו למסגרת של חינוך מיוחד. אל תפקיד שום מסמך כזה בידי בית הספר ואל תחתום על שום וויתור סודיות.

שאלה: הם מאיימים לזמן אותי ל 'ועדת השמה'. מה אני יכול לעשות?

תשובה: קודם כל אל תיבהל! ועדות השמה יכולות בהחלט לשרת את הרצונות והעדפות של ההורים. ועדות השמה יכולות לחייב את בית הספר לתת לילדך את אותה המסגרת שאתה רוצה ואת אותו החינוך שאתה רוצה.
ועדות השמה הן ועדות טרום משפטיות. נירשם בהן פרוטוקול מדויק. כל הסכמה שלך נרשמת. על כל החלטה של ועדת השמה אפשר לערער. אחרי ועדת השמה אפשר לערער בועדת ערר שמתקיימת במשרד החינוך (במשרדי הפיקוח). אחרי ועדת ערר אפשר לערער בבית המשפט המחוזי.
 
ועדת השמה נועדה להורות לבית הספר ולעירייה איזה חינוך יקבל בנך. היא מאשרת להעביר את ילדך לבתי ספר מיוחדים, לכיתות קטנות או לחינוך הרגיל. ועדת השמה מתקיימת בדרך כלל בעירייה, ומורכבת מנציגים של העירייה, משרד החינוך, המורה, המנהלת, הפסיכולוג של העירייה, יועצת בית הספר, עובד סוציאלי, עובד רווחה, נציגי ארגון המורים וההורים עצמם.
 
בית ספר נוטה להדגיש שועדת ההשמה מחליטה ללא קשר לרצון ההורים. בפועל זה שקר מוחלט. מכיוון שמשרד החינוך הפסיד בהרבה מאוד ערעורים, קיימת הוראה חד משמעית ליו"ר ועדות השמה להשתדל להחליט לפי רצון ההורים. לא אומרים את זה להורים.
בישיבה עצמה מופעל, לכן, לחץ גדול מאוד על ההורים מצד כל הגורמים החינוכיים והטיפוליים להיענות לרצון בית הספר, ולהסכים להעביר את הילד לבית ספר אחר או למסגרת לימודית אחרת.
הם פשוט "משכנעים" אותך, וכך, בסופו של דבר, אתה הוא זה שהסכמת, והם לכאורה עושים זאת בהתאם לרצונך.
 
אנשים בועדה ישתמשו לעיתים ב'רכילות של חדר מורים' וביקורת על הילד, באיומים, סחיטה רגשית והפעלת לחץ פסיכולוגי באמצעות הדגשה של כמה "את/ה הורה גרוע". החוכמה היא לא להיבהל, ולבוא מוכנים מראש עם החלטה מגובשת ונחושה. כדאי גם לדעת שכל אי הסכמה בין שני ההורים עלולה להיות מנוצלת בועדה כדי להשיג חוסר הסכמה מובהק בין ההורים ולקבל הסכמה רק מהורה אחד.
בואו מוכנים עם רצונכם. ניקבו בשם בית הספר, הכיתה והמורה שאתם רוצים שהילד ילמד בה. וחיזרו על המשפט הזה שוב ושוב. לגבי השאר תגידו "לא מסכימים", "לא מסכימים", "לא, לא,לא!".
 
במקרים רבים ועדת ההשמה תדרוש מכם לאבחן את הילד. כמובן, כדי ל"היטיב" את ה"טיפול" והחינוך שלו. עימדו על זכותכם לא להסכים! בפועל האבחונים הללו משמשים את הועדה כדי לקבל אישור מקצועי לדעתם, וכך לכפות עליכם להעביר את הילד למסגרת החינוכית שהם היו מעדיפים.
 
ברוב המקרים יחליטו בועדת ההשמה את מה שאתם דרשתם, למרות שיציגו זאת באופן אחר. כך תוכלו לנצל את ועדת ההשמה לטובתכם. בית הספר חייב לקבל את החלטת ועדת ההשמה.
אם ועדת ההשמה תחליט בניגוד לרצונכם, פנו מייד לועדת ערר. ועדה זו מחויבת עוד יותר להוראת משרד החינוך לפעול רק על פי רצון ההורים.

שאלה: הילד שלי נטל בעבר ריטלין (או כל תרופה פסיכיאטרית אחרת). ראיתי שהילד סובל ממנה, לכן הפסקתי לתת לו את התרופה והחלטתי להעבירו לבית ספר אחר, אך בבית הספר החדש לא מוכנים לקבל אותו ללא ריטלין, מה לעשות?

תשובה: זה בניגוד לחוק. אסור על פי חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", לחייב אתכם לשום טיפול או אבחון. דרשו מהעירייה לקבל אותו לבית ספר שאתם רוצים. אם העירייה תסרב, דרשו לקיים וועדת השמה בעניין, ונצלו את הוועדה כדי להשיג את מה שאתם רוצים. גם אם קיימת דרישה שילדכם ילמד לא באזור מגוריכם, אם תתעקשו על דעתכם, וועדת ההשמה תחליט בסופו של דבר לפי רצונכם. לעיתים יידרש ערעור (ראו לעיל).

שאלה: האם גם אבחון דידקטי מסכן את זכויות הילד בבית הספר?

תשובה: גם אבחון דידקטי עשוי לגרום להשמת תווית על ילדך – כבעל "לקות למידה" כלשהיא, כדוגמת "דיסגרפיה" (קשיים באיות). לקויות למידה עשויות גם הן לנבוע מקשיי הסתגלות למערכת, ויכולות להיפתר באמצעות עזרה חינוכית וסבלנות. אולם, במידה והלחץ לבצע אבחון הינו כבד מנשוא (או שהינך מעוניין/ת באבחון מרצונך החופשי), אבחון דידקטי הינו מבחינת "הרע במיעוטו". אך יש לוודא שהאבחון הוא דידקטי בלבד, ולא "פסיכו-דידקטי", כיוון שאבחון "פסיכו-דידקטי" כולל בדיקות פסיכולוגיות אשר חורגות מהתחום הלימודי, ועשויות לגרום להפעלת לחצים למתן טיפול נפשי/התנהגותי. לאחר שבוצע האבחון הדידקטי, יש לעמוד על כך שכל ההמלצות מהאבחון הדידקטי ייושמו הלכה למעשה, לפני שתתקיים דרישה לאבחון נפשי כלשהו, ולא להסכים לשום אבחון נוסף כל עוד כל המלצות המאבחן הדידקטי לא יושמו במלואן. לפרטים נוספים ראה מאמר בנושא, המתייחס גם למצב בו גורמי רווחה מנסים לכפות עריכת אבחון דרך בית המשפט.

שאלה: פקיד סעד בועדת השמה איים עליי, שייקח אותי לבית משפט אם לא אסכים להחלטת ועדת ההשמה. מה לעשות?

תשובה: אל תיבהל! במילא ועדת ההשמה צריכה להתחשב בדעתך. עמוד על דעתך במהלך הדיון, ודרוש ועדת ערר במקרה שהועדה לא קיבלה את דעתך. פנה גם לעמותה להגשת תלונה.

 

בכל מקרה של פגיעה ממערכת החינוך, מומלץ להגיש תלונה ל- אגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך.


נפגעת מטיפול פסיכיאטרי? דווח לנו

הירשם לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עידכונים שבועיים!

14 תגובות על הפוסט “ועדת השמה, אבחונים – כיצד לשמור על זכויות הילד בבית הספר

  1. בני עבר ועדת השמה והוחלט על כיתה קטנה חינוך מיוחד הנורולוג לא ממליץ רק לתת רטלין 10מ'ג לא מעוניינת בכיתה הקטנה בשום פנים ואופן האם הם יכולים לחלוק על הערער שהגשתי?

  2. היום היה לי שיחה בבת הספר לגבי הישארתו בבית ספר בכיתה מקדמת האם מותר להם להוציא אותו משם שהילד וההורים מסרבים ?

  3. התקשרו אלי מבית ספר שרוצים לקחת את בני בכיתה ח לטיפול באומנות במשגרת שעות בית הספר
    לאחר כמה מפגשים הם שלחו איתו טופס על ויתור סודיות האם לחתום אליו ?
    (המאפשר להעביר ולמסור פרטים לצוות בבית ספר )

  4. שלום .הבן שלי בן 6 התחיל השנה כיתה א' ומהימים הראשונים צוות הבית ספר (מורה, מנהלת,יועצת,פסיכולוג ורכזת) לוחצים אליי לעשות לילד אבחון קשב וריכוז ואפילו אמרו שעם אני יתן לו רטלין אז זה יעזור לו להתקדם,הם טוענים שהילד מעופף בשיעורים,ולא מבין הוראות שנותנים לכל הכיתה אלה רק עם מורה תקרא בשמו,הילד מאוד אקטיבי מאוד מאוד מצליח בשיעורי חשבון אך לא כל כך טוב בשיעורי עברית,מתחילת השנה קיבל ספר שלא ברמה של כל הכיתה ( כל הכיתה לומדת בספר אחר)ולא נעשה שום דבר כדי לעזור לו לשפר את הלימודים ,הצוות טוען שאני מונעת מילד להתקדם בזה שאני לא רוצה לעשות לו אבחון ולתת ריטלין ,והסיוט הזה (הלחץ הלא נורמלי) קורה בכל יום,כל יום מנסים להראות לי כמה הוא לא מצליח למרות שאני רואה כמה שהוא משתדל ודווקה כן מתקדם מאוד יפה ממש עשו אליו ציד בבית ספר ,העם יש משהוא שאני יכולה לעשות בשביל להפסיק את כל הלחץ הזה על הילד או שפשוט כדי להעביר אותו לבית ספר אחר?

  5. מאמר מצויין.
    עם זאת אתם חייבים לציין את האופציות האלטרנטיביות העומדות בפני ההורים כגון : אימון נוירו – קוגנטיבי שניתן לעשות מהבית, כפי שמציעה חברת ATTENGO.
    מומלץ בחום. הטיפול אינו פולשני ואינו תרופתי.

  6. שלום, יש לי שאלה הבן שלי בן 9 בכיתה ג' אובחן כ-ADHD כבר מגיל 6, יש לציין שהנוירולוג אבחן אותו רק על פי סקר קריטריונים, בן אמרו שהוא היפראקטיבי וכשעלה לכיתה א' היה ממש בלאגן כי לא רציתי לתת לו ריטלין והביה"ס עשה ועדת השמה שהוא צריך לעבור לבית ספר אחר , העברנו את הילד לביה"ס ספר אחר והיום הוא בכיתה קטנה, היום הוא כבר לא היפר כמו שטענו הוא יושב בשקט ואיני רוצה להמשיך את הטיפול בריטלין LA שהוא נוטל..אך המורה כל יום שואלת אותו אם לקח כדור ..ואם לו אז היא מייד מתרגזת ורושמת לי מלא הערות במחברת קשר שהילד לא רגוע והוא לא יכול להגיע ללא כדור לביה"ס..לפני כמה ימים החלטתי לא לתת לו וכשהמורה שמעה שהוא לא לקח כמה ימים היא אמרה לבני שאם הוא לא יקח כדור הוא יקבל השעיה מבית הספר..אני לא רוצה לתת לבן שלי את הכדורים הללו זה עושה לו התקפי זעם ודכאון וללא כדור הילד היה פרח האם המסגרת הבית ספרית כמו המנהלת והמורות יכולות להכריח אותי לתת לילד ריטלין ???

    • שלום מיטל. על פי חוק זכויות החולה, אינך חייבת להסכים לטיפול רפואי, גם אם הוא הומלץ ע"י רופא. אנא קראי מאמר זה שוב על מנת להבין בדיוק מהן זכויותיך.
      את גם יכולה להשיג משהו בכתב מהמורה שהיא דורשת את הטיפול הרפואי, ולשלוח לנו את זה. או להקליט אותה. במקרה כזה ייתכן מאד שנוכל לעזור לך.

      • איפה זה בדיוק רשום? קראתי את הנספחים ורשום שם באמת שרק רופא יכול לתת את ההנחיה לקבל את התרופה, אבל לא רשום שם בשום מקום בצורה חד משמעית בנספח שאם ההורים לא רוצים לתת את התרופה, אפילו שהרופא כן ממליץ, האם זה נחשב לזכותם.

        אודה מאוד להתייחסות

        • שלום נירית,
          הזכות להתנגד לטיפול רפואי נובעת מסעיף 13 לחוק זכויות החולה הקובע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת. במקרה כזה, את מייצגת את הילד שלך לעניין ההסכמה לטיפול. אנו נוסיף לכך התייחסות במאמר על מנת להבהיר את הנקודה.
          בהצלחה!

  7. עוד יומיים יש לבני ועדת השמה. בני היום בבי״ס ערבי בכיתה רגילה (ב). אני מעוניינת להעביר את בני לבי״ס במגזר היהודי למסגרת שתתאים לו. האם ועדת ההשמה יכולה למנוע ממני להעביר את בני לבי״ס יהודי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>