נהלי אשפוז כפוי – חריגות, ליקויים והמלצות

הודעה לתקשורת – ספט' 2014

בדיקה כפויה לניצולת שואה במגדל העמקבעקבות המקרה המצער של אשפוזה הכפוי של ניצולת השואה ממגדל העמק, אשר נלקחה מביתה על ידי שוטרים כשהיא כפותה באזיקים, הוקם צוות לתחקור האירוע. הצוות הגיש את מסקנותיו לשרת הבריאות ולמנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק בתחילת אוגוסט 2014. מסקנתו העיקרית של צוות הבדיקה הייתה כי יש לרענן את הנוהל הקיים של ביצוע הוראות אשפוז כפויות, לרבות שימוש באמצעים מגבילים (אזיקים). בהודעה שפרסם המשרד נאמר: "אנו נמצאים כעת במהלך של עבודה אינטנסיבית על שינוי של הנוהל. עם פרסומו של הנוהל הוא יעבור הטמעה של כלל הגורמים במערכת בריאות הנפש וכן יוצג לציבור".

לדברי הגב' גת מגידו, מנכ"לית עמותת מגן לזכויות אנוש, במסגרת רענון נוהל האשפוזים הכפויים נדרש משרד הבריאות ליישם את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שישראל חתומה עליו. אולם בנושא זה חשוב במיוחד גם יישום דו"ח האו"ם בנושא התאכזרות במסגרת שירותי הבריאות, שפורסם בחודש פברואר 2013 ואשר מתייחס באופן נקודתי להפרת זכויות מטופלים בתחום הפסיכיאטריה.

הגב' מגידו טוענת כי אשפוז כפוי וטיפול כפוי מבוצעים בישראל לא רק כאשר קיימת מסוכנות מוכחת של המאושפז לעצמו או לאחרים, אלא גם כאשר האזרח רק מהווה מטרד לסביבתו, או שהפסיק ליטול תרופות, או כאשר התנהגותו חריגה אך אינה מסוכנת. בנוסף, החזקתו בכפייה נמשכת לעתים גם כאשר כבר לא קיימת מסוכנות לעצמו או לאחרים. מצבים אלה עומדים בסתירה לדו"ח האו"ם ובפרט לסעיפים 66 ו-68.

גב' מגידו מצביעה גם על החריגות הבאות בנוהל האשפוזים בכפייה בישראל:

1. אזרח המועמד לבדיקה פסיכיאטרית כפויה דחופה חייב לקבל תחילה הזמנה לבדיקה פסיכיאטרית מרצון לפני שהוא נלקח בכוח מביתו לבדיקה כפויה. הזמנה לבדיקה מרפאתית דחופה מרצון חייבת להימסר תחילה לידיו של האזרח עם הסבר על הסיבה להוצאת ההזמנה ועם אזהרה שיזומן לבדיקה כפויה אם לא יתייצב ולא יודיע כי הוא מעוניין לערער על עצם ההזמנה לבדיקה מרצון.
לאור העובדה שאבחון פסיכיאטרי איננו מדע מדויק, מבוסס ברובו על התרשמות אישית וכן על נתונים שמגיעים מצד שלישי (כולל מטפלים קודמים) חייבת להתקיים גם זכות ערעור בכתב על עצם ההזמנה לבדיקה מרצון שתוכל להיכתב בעזרת הסיוע המשפטי, ותופנה לידי הנציג המשפטי במשרדו של הפסיכיאטר המחוזי (וראה גם סעיף 6).

2. לאחר בדיקה כפויה, אם הוחלט להנפיק צו אשפוז כפוי, על המועמד לאשפוז לקבל אפשרות לערער עליו טרם ביצועו. בערעור שכזה הוא יוכל, לדוגמא, להציג חוות דעת הפוכה מטעם פסיכיאטר שהוא עצמו יבחר או בקשה להתחיל או להמשיך טיפול בתנאים מוסכמים בביתו במקום במחלקה הסגורה של בית החולים. האפשרות לערער על צו אשפוז כפוי על ידי בקשת צו מניעה חייבת להתקיים לפני הוצאתו לפועל של אשפוז כפוי.

3. ועדת הערר הפסיכיאטרית מתכנסת כיום לאחר לא פחות משלושה ימים. אולם במהלך ימים אלה אותו אזרח מתחיל כבר לקבל טיפול בכפייה בתרופות פסיכיאטריות חזקות, לעיתים במינונים גבוהים מאד. בנוסף, בהשפעת התרופות אף נפגמת לעיתים יכולתו של המאושפז בכפייה לייצג את עצמו באופן הולם בפורום הועדה. לכן, אם האזרח מתנגד לאשפוז הכפוי חייב להתקיים איסור על טיפול כפוי עד שלא תתקבל פסיקתה של ועדת הערר בעניינו. ראוי לציין שקיים כבר בארץ תקדים משפטי לאסור לחלוטין טיפול כפוי בנזעי חשמל וכי דו"ח האו"ם אינו רואה בעין יפה שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות (נוירולפטיות) בכפייה באופן כללי.

4. פסיכיאטרים במחלקות הסגורות של בריאות הנפש מסווים את כמות האשפוזים הכפויים בפועל, בכך שהם מחתימים מאושפזים על טופס אשפוז מרצון באמצעות איום בעל פה, שאם לא יחתמו על המסמך, יאושפזו בכפייה. זוהי סחיטה באיומים שהיא מעשה פלילי. הנוהל החדש חייב להבטיח הסכמה מדעת על פי חוק זכויות החולה על ידי הגדרת סנקציות על פסיכיאטרים שיפעלו כך.

5. כאשר מטופלים חתמו על טופס הסכמה לאשפוז מרצון אולם בהמשך הם משנים את דעתם ומעוניינים לצאת ממסגרת האשפוז הם לרוב אינם משתחררים באופן מיידי, כיון שהמערכת מוציאה נגדם לפתע צו לאשפוז כפוי, והם נאלצים להישאר כלואים במחלקה במשך ימים רבים לפני שניתנת להם הזכות לערער על כך. המדינה חייבת לאסור אפשרות למצב כזה. הנוהל חייב לאפשר שחרור מיידי של מטופל שהגיע מרצונו לאשפוז, ולאפשר לו לערער על הוראת האשפוז הכפויה בדרך המקובלת בדומה לכל אזרח הנהנה מחופש תנועה מלא.

6. נדרשת הנחייה מערכתית לעודד הליכים של אפוטרופסות מתוך שאיפה להפחית במודע את השימוש בצווי אשפוז כפוי. כלומר להשתמש במשפחתו או חבריו של המאושפז המקובלים על דעתו על מנת לתווך בינו לבין המערכת בניסיונות להביאו לבדיקה פסיכיאטרית או לייצג אותו או להיות שותפים להליך הטיפולי. במקרים מסוימים קיים מידור בלתי סביר, ובלתי ראוי, שבו הורה של מאושפז שאינו קטין לא מצליח לקבל מידע על הטיפול התרופתי שלו בתואנה של "סודיות רפואית".

לדברי הגב' מגידו, העמותה מברכת על היוזמה לרענן את הנהלים, מצפה בכיליון עיניים לסיום העבודה, ומקווה ליישומו ההולם בבוא העת.



נפגעת מטיפול פסיכיאטרי? דווח לנו

3 תגובות על הפוסט “נהלי אשפוז כפוי – חריגות, ליקויים והמלצות

  1. להוציא לגמרי מהחוק מספיק אנשים בשעת מצוקה נופלים בזה ובכלל כול התרפות זה סוד ותאוריות והם לא מוכנים להגיד מה זה בדיוק עושה בשונה מרופא רגיל שבשמחה יסביר לך בקיצור מה הוא עושה
    את הפסיכיאטרים צריך לאשפז ולתת להם את הרעל שלהם

  2. זוועה בהתגלמותה -היכן זכויות החולה? כבוד האדם וחירותו. דבר לא השתנה בממלכת הרשע- בית אסורים לכל דבר.ועוד עם טיפולים אכזריים.
    מותר לכלוא אדם שאינו לוקח תרופות?????.?????סמים?

  3. אני שמחתי מאוד לקרוא על המאבק שהעמותה מנהלת כדי להגן על זכויות המטופלים שהם "חולי נפש" כפי הגדרתן של הפסכיאטרים.
    יש מקום לעקוב בקפדנות אחרי המעשים של הפסיכיאטרים שימלאו בנאמנות את התפקידיהם כרופאים .
    לפי הנסיון שלי בתוך משפחתי, יש ערבוביה לא בריאה בין תפקיד הפסכיאטר כרופא ותפקידו כשוטר המגן על החברה. יתכן והסתירה הזאת כל כך גדולה שיש להפריד בין התפקידים כמה שאפשר ויתכן שבכלל אי אפשר להטיל את התפקיד השני על הפסיכאטר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *