כתבה בעיתון "הארץ" מתאריך 11/7/2013 חושפת את תופעת השימוש הנרחב בריטלין, ואת המחיר הכבד שגובה השימוש בסם הממריץ הזה.
הכתבה שכותרתה "תפוצת הריטלין עולה בתיכונים ובאוניברסיטאות – והוויכוח על התרופה מתלהט" כוללת דעות מגוונות אודות הסם הממריץ, וביניהן דיווח אודות תופעות לוואי חמורות ביותר הנלוות לשימוש בכדור.
הכתבה מציינת כי "התרופה עלולה להיות מסוכנת גם ללא מינון מופרז. למעשה, על דבר אחד כולם מסכימים: לתרופה יש תופעות לוואי. בין התופעות שמונה ד"ר יודשקין־פורת ישנן אלה שהן מטרידות בלבד, כמו חוסר תיאבון, כאבי ראש, יובש בפה, כאבי בטן, הפרעה בשינה ותחושת דכדוך, ואחרות חמורות יותר כמו חרדה ושיבוש קצב הלב."
הכתבה אף מציינת כי ריטלין עלול לגרום לנזק תמידי למוח: "מחקרים שנערכו לאורך השנים באוניברסיטאות ברחבי העולם, בהן ייל, מצביעים על כך שהעלאת כמות הדופמין במוח לאורך זמן גורמת לזרימה מואצת של דם כך שיכול להיווצר נזק תמידי דווקא באזור קליפת המוח הקדם־מצחית".
הכתבה כוללת עדויות אישיות על תופעות לוואי מריטלין. סטודנטית לגרפיקה ציינה כי חוותה דכדוך, חוסר תיאבון ומצבי רוח קיצוניים. היא מספרת בכתבה: “אנשים חושבים שבגלל שמדובר בתרופה זה לא ממכר אבל בעצם מדובר בתרופה דומה לקוקאין. אני מכירה אנשים שלא יכולים לתפקד בלי זה”.
אישה אחרת מספרת בכתבה על תופעות לוואי מריטלין שכללו עלייה בדופק, חוסר תיאבון, יובש חמור בפה ועייפות תהומית בסוף השימוש. היא הוסיפה: “אני מרגישה שהגוף משלם על כל כך הרבה שעות ריכוז. זה לא משהו שטבעי לי, זה סם”.
אם זה כל כך חמור אז איפה רשויות הכיפת החוק? למה משרד הבריאות לא עושה כלום?