האם חוסר צייתנות וחשיבה חופשית הן מחלות נפש? על פי הנספח האחרון של ה-DSM-IV (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה להפרעות נפש) התשובה היא חיובית.
בנספח זה תמצאו הפרעה חדשה ששמה 'הפרעת התרסה התנגדות' (ODD – oppositional defiant disorder). היא מוגדרת כ"דפוס מתמשך של התנהגות סוררת, עויינת ומתריסה", הסימפטומים כוללים הטלת ספק בסמכות, שליליות, התרסה, ווכחנות ונטייה להיות מטרד.
ה-DSM-IV משמש פסיכיאטרים כמדריך לאבחון מחלות והפרעות נפש. בכל מהדורה חדשה תמצאו עשרות רבות של הפרעות ומחלות חדשות ואת קריטריוני האבחון שלהם. האם האוכלוסייה אכן נעשית מופרעת יותר? האם ככל שעוברות השנים קשה יותר לשמור על בריאות נפשית? מחברי ה-DSM-IV טוענים שכיום קל יותר לזהות מחלות נפש. מבקריהם טוענים כי לכותבי המדריך יש יותר מידי זמן פנוי.
בין ההפרעות החדשות שהוגדרו על ידי צוות עורכי ה-DSM-IV אפשר למצוא יהירות, נרקיסיזם, יצירתיות רבה מדי, ציניות, התנהגות אנטי חברתית ועוד. בעבר אלו היו תכונות אישיותיות, כיום הן מוגדרות כמחלות או הפרעות נפש.
ישנו טיפול לכול הפרעה, ברוב המקרים מדובר בתרופות ממכרות משנות חשיבה.
החברה המערבית בימינו נוטה להגזים באבחון ובמתן תרופות. ב-50 השנים האחרונות זינק מספר הפרעות ומחלות נפש הנמצאים במדריך DSM-IV – מ-130 ל-357. רוב ה"מחלות" האלה מאובחנות בקרב ילדים. ביניהן הפרעות כמו ADHD, ADD, הפרעה דו קוטבית, ודיכאון. המדריך הזה מגדיר אלו התנהגויות הן למעשה הפרעת נפש. לילדים בכול העולם ישנה קשת התנהגויות שבעיקרון הן טיבעיות, הפסיכיאטריה הגדירה אותן כמחלות. מאמר בוושינגטון פוסט טוען ש"אם מוצרט היה נולד היום הוא היה מאובחן כבעל ADD (הפרעת קשב) והיו מלעיטים אותו בתרופות".
המהדורה האחרונה של ה-DSM-IV זיהתה תסמינים חדשים כמחלות נפש בקרב ילדים. התוצאה, כמות המאובחנים והמטופלים בתרופות עלתה. במדינות מסוימות חוקקו חוקים המאפשרים למשרד הבריאות המקומי לכפות על ההורים וילדים ליטול תרופות פסיכיאטריות. חלקן הצהירו שאי מתן תרופות הוא פשע בר-ענישה. זוהי תמונה מצמררת ומעוררת מחאה בקרב כל נון קונפורמיסט.
על פי ה-DSM-IV, 'הפרעת התרסה התנגדות' אופיינית בעיקר בקרב ילדים, אבל גם מבוגרים עשויים "לסבול" ממנה. קביעות אלו צריכות להדיר שינה מעיניו של כל אדם בעל מחשבה חופשית משום שהן למעשה תיוג אפל.
ברור שתיוג אנשים כחולי נפש רק משום שיש להם מחשבה חופשית פותח דלת לניצול ושימוש לרעה. זהו למעשה נשק פוליטי להעלים ולבודד את מתנגדי המשטר.
ברית המועצות הקומוניסטית השתמשה באבחון "מחלות נפש" למטרות דיכוי פוליטי. אנשים שלא הסכימו עם אמונות המפלגה הקומוניסטית פיתחו "סוג חדש" של סכיזופרניה. לפי הפסיכיאטרים הם סבלו מהזיות שווא רק משום שלא הסכימו עם המפלגה. בודדו אותם, הלעיטו אותם בתרופות ו"טפלו" בהם ב"תרפיות" אכזריות, רק כדי ל"החזיר" אותם לשפיות.
האם מדינות המערב כולל מדינת ישראל מתייגות ומרסנות כימית את אזרחיהן באופן המתאים למשטרים אפלים?