הגיש השבוע (פברואר 2013) קובלנה למשרד הבריאות כנגד שני פסיכיאטרים ותלונה במשטרה
תושב טבריה, בן 54, אושפז בכפייה בשנת 2005 בבית החולים "מזרע". לטענתו, במהלך האשפוז נקשר בחדר הבידוד לשמונה שעות רצופות ללא אוכל ומים, כשהוא מתבוסס בצרכיו בניגוד להוראות הקשירה המגבילות את זמן הקשירה ולנוהל המחייב פיקוח על חולה קשור באמצעות ביקור בחדרו כל חצי שעה.
בנוסף טוען המתלונן כי השפילו אותו ואיימו עליו כי יקבל מכות חשמל אם לא יתנהג יפה וכי יאריכו את משך האשפוז שלו. הוא טוען כי היה חשוף לאלימות מצד צוות המחלקה, כי קיבל תרופות בכפייה כנגד רצונו, שגרמו לו נזקים קשים ובלתי הפיכים, וכי לא נתנו לו אפשרות משפטית להתנגד לשני אשפוזים שנעשו בכפייה. כאשר ביקש לקבל את התיק הרפואי מבית החולים, כדי לבסס את תלונתו מצא שם מסמכים בודדים בלבד, ולכן הוא קובל גם על הפרת חובת ניהול רשומה רפואית המחייבת את בית החולים.
בקובלנה מסביר המתלונן כי הוא קובל על "היחס המחפיר שקיבלתי במזרע במהלך האשפוזים הקודמים שחוויתי כמתואר בגוף התלונה, למען השגת הצדק ובשביל שההתעללות תיפסק, כדי שמטופלים אחרים לא יאלצו לסבול את מה שאני סבלתי, וכדי שהצוות שטיפל בי באותה התקופה יישא באחריות על מעשיו בגין רמיסת זכויות אדם בסיסיות והפרת החוק כולל תיעוד שאינו מלא בתיק הרפואי כנדרש, ושימוצה איתם הדין".
החוצפה וההתעללות הזו הם בניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו.
גם אם צריך לקשור מישהו – לדעתי צריך לבטל את חדר הבידוד לחלוטין – אזי יש לחוקק חוק שיתנו לאדם הקשור לבקש להתפנות ולא להגיע לעשות את צרכיו במכנסיים על המיטה.
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחיות, עובדים סוציאלים ואחרים המעוניינים להביע דעה שומה – אנא הגיבו כאן.