"בגיל 8 היה החרם הראשון עלי, אח"כ הצטרפו הטרדות מיניות ובגיל 17 עברתי אונס קשה.
רק בגיל 23 הצלחתי לדבר על זה, למרות שאני בטיפול פסיכיאטרי כבר מגיל 11.
לפני 3 שנים הייתי מטופלת אצל מנהל המחלקה בב"ח ידוע, כשהייתי מגיעה לטיפול עם אמא שלי וביקשתי שתכנס איתי, כי מותר מלווה לפי החוק, הוא דרש שאמא שלי תצא.
בכל טיפול הוא העלה לי את המינונים של התרופות למרות שאמרתי לו שזה עושה לי רע.
היו לי תופעות לוואי קשות מאוד כמו בצקות, חוסר יכולת לתקשר וכאבים.
כשעמדתי על זה שנפגש על מנת שיוריד לי מינונים, הוא סירב לראות אותי.
בתקופה האחרונה, אחרי כמה שנים שהייתי אצל מטפלות, נשים, נתתי הזדמנות למטפל גבר שהציג עצמו כפסיכולוג, פסיכותרפיסט.
שמתי לב מהתחלה לכמה דברים מוזרים בהתנהגות שלו, אבל זרמתי, למשל היה לו קטע שתמיד חשב שהאקרים רודפים אחריו, יום אחד הוא תלש את כל החוטים של החשמל והממירים וטען שהוא חושד שמישהו עוקב אחריו, זה כבר הדליק לי אור אדום אבל מצד שני הרגשתי שהוא מבין אותי ואת סיפור החיים המורכב שלי, אז המשכתי איתו.
כשהשתמש בזמן טיפול במילים "מאמי" ו"אני אפתח לך את התחת" וגם היה לפעמים מתעצבן עלי ומדליק סיגריה במהלך הטיפול, זה היה לי קשה, הייתי בשוק, שיתפתי את אמא שלי ודיברנו איתו. הוא התנצל ופתחנו דף חדש.
בטיפולים שילבנו טיפול זוגי בגלל מערכת יחסים פוגענית, במהלך הטיפולים האלה הוא היה אומר לי דברים שלא ידעתי איך להגיב עליהם מרוב שהיו לא הולמים, כמו: "אפשר לדחוף לך אצבע מתחת לחצאית", " בן הזוג שלך צריך לתת לך סטירה" דבר שהעצים את הקרע במערכת היחסים הפוגענית עד למצב שנאלצתי לבקש צו הרחקה לבן זוגי.
בשורה תחתונה אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר עם המטפל שלכם, משהו נראה לכם לא הגיוני, תקשיבו לקול הפנימי שלכם ותפסיקו את זה מיד."