מדענים מזהירים כי תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתאבדות עבור חלק מהחולים, והן יכולות להיות אף המניע והגורם הישיר למוות מאובדנות. אזהרה זאת מתבססת על מחקר שבדק אלפי תוצאות של חקירת מקרי מוות מאובדנות.
פסיכולוגים מאוניברסיטת מזרח לונדון (UEL) ניתחו דיווחים בתקשורת על כמעט 8,000 חקירות מקרי מוות באנגליה ובוויילס בין 2003 ל-2020, בהן הוזכרו תרופות נוגדות דיכאון.
הם גילו קשר בין התרופות לבין ל-2,718 מקרים של תלייה ו-2,329 מקרים של מנות יתר, מתוכן 933 אנשים נטלו מנת יתר של תרופות נוגדות דיכאון על דעתם.
2,083 מקרים נוספים כוללים פגיעה מרכבת, רכבת תחתית, משאית או רכב אחר, כשהנפטרים קפצו או נפלו למותם, טבעו, ירו בעצמם או היו מעורבים בשריפה או התחשמלות.
את הנתונים אסף אב אנונימי שבנו התאבד לאחר שנרשמה לו תרופה נוגדת דיכאון.
הוא הקים לכך אתר יידועי בשם AntiDepAware. היוזם ציין שהרשימה רחוקה מלהיות מלאה. "על כל דו"ח חקירה שהצלחתי לכלול במחקר, היה לפחות דו"ח אחר שבו לא נכללה טוקסיקולוגיה, או שבו הוסתר מתן התרופות מאחורי ביטויים כמו 'היא ביקשה עזרה לדיכאון'".
מומחים אמרו שנתונים אלו עשויים להיות רק קצה הקרחון, מכיוון שהתאבדויות וחקירות מקרי מוות אינם מדווחים במלואם בתקשורת.
מחבר המחקר, ד"ר ג'ון ריד, פרופסור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת מזרח לונדון, אמר: "לא רק שתרופות נוגדות דיכאון אינן מפחיתות אובדנות, אלא למעשה מגבירות אותה עבור רבים, ולחלקם הן מספקות את המכניזם להתאבדות".
המחקר, שיפורסם בכתב העת Ethical Human Psychology and Psychiatry, סיכם: "אם המטרה היא למנוע התאבדות אז ברור שהיא לא עובדת עבור אלפי אנשים". מחקר זה מצא כי רוב התרופות שנקשרו להתאבדות היו ממשפחת SSRI ומשפחת הטריצקליים.
רישום תרופות נוגדות דיכאון וחרדה גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. במדינת ישראל עלתה הצריכה ב 6 השנים האחרונות ב 50% וכיום 7.5% מהאוכלוסייה נוטלת אותן. נתון זה התקבל במידע שהתקבל מ 3 קופות החולים הגדולות בהמשך לבקשת חוק חופש המידע.
לפי מידע שהתקבל משלוש קופות החולים הגדולות בישראל בעקבות בקשה שהוגשה בהתאם לחוק ב-6 השנים האחרונות היתה עלייה של 50% בנטילת נוגדי דיכאון וחרדה.
בשנים האחרונות הולכות וגדלות עדויות לקשר בין תרופות נוגדות דיכאון להתאבדות. בשנת 2018, פרופ' ריד סקר כ- 1,500 אנשים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון ומצא כי 50 אחוז מהם דיווחו על מחשבות אובדניות לאחר תחילת נטילת התרופות, 60 אחוז מהם אמרו שהם הבחינו בירידה בתחושות החיוביות שלהם, 70 אחוז אמרו כי התרופות השאירו אותם בתחושה מנותקת וחסרת תחושה רגשית.
מחקרים כפוליי סמיות הראו עלייה במחשבות אובדניות וניסיונות בקרב ילדים מתחת לגיל 24 הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לאלו שקיבלו פלצבו.
תרופות ממשפחת ה- SSRI כוללת היום אזהרות שהן יכולות להגביר אובדניות עבור אנשים עד גיל 25, אך יש כבר מחקרים המצביעים על כך שהסיכון כולל את כל קבוצות הגיל.
חברת אילי לילי, שייצרה את פרוזאק שילמה למעלה מ 40.5 מיליון ליש"ט (יותר מ 50 מליון דולר) בתביעות משפטיות הקשורות לרציחות והתאבדויות הקשורות לתרופה.
מחקר שפורסם בשנה שעברה על ידי University College London (UCL) הטיל ספק גם ביתרונות של תרופות נוגדות דיכאון. הוא הגיע למסקנה שדיכאון אינו נגרם מחוסר איזון כימי וטען שאירועי חיים הם הגורם העיקרי לדיכאון.