לרגל פרסום "שנתון בריאות הנפש בישראל" לשנת 2022 ע"י משרד הבריאות, נבחן נתונים עיקריים מתוך המסמך, וננסה לאמוד את מידת יעילותה של פסיכיאטריה בשיפור מצב בריאות הנפש בישראל
שנתון בריאות הנפש לשנת 2022 כולל 136 עמודים, רובם הגדול מכילים נתונים וסטטיסטיקות שאינם באמת תורמים להערכת תפקוד מערכת בריאות הנפש. עם זאת הצלחנו לדלות מהמסמך מדדים חשובים שנותנים תמונה טובה ומקיפה על פסיכיאטריה בישראל – מבחינת יעילות, בטיחות, וכיבוד זכויות אדם.
משתקמים בקהילה
"משתקם" הוא אדם אשר קיבל אבחנה פסיכיאטרית המזכה אותו בשירותי שיקום בקהילה. שירותים אלו כוללים מגורים, תעסוקה, פנאי, חברה, השכלה ועוד. ניתן לצפות מטיפולים יעילים שיפחיתו את שיעור האנשים הנזקקים לסיוע כזה. אולם המספרים מראים מגמה הפוכה: יותר ויותר אנשים מגיעים לשיקום. בעוד שבשנת 2013 היו סה"כ 20,584 משתקמים – בשנת 2022 המספר עלה ל-35,788 (עמוד 18 בשנתון). ביחס לגודל האוכלוסיה – בשנת 2013 היו 3.8 משתקמים לכל 1,000 איש מעל גיל 18, בשנת 2022 שיעור זה קפץ ל-5.7 – גידול של 50% תוך 9 שנים! לפי נתון זה ניתן להסיק שתוויות פסיכיאטריות וטיפולים פסיכיאטריים מעודדים יותר תלות ונזקקות מאשר יכולת ועצמאות.
נציין שמספר מקבלי קצבת נכות נפשית מביטוח לאומי הוא אף גדול יותר, והגיע ב-2022 ל-114,275 איש! אלו המוני אנשים המהווים עדות חיה לחוסר היכולת של הפסיכיאטריה לרפא. כשלון זה יוצר עול כלכלי הולך וגובר על כולנו.
הגעות לחדר מיון פסיכיאטרי
יש להניח שאדם מגיע לחדר מיון פסיכיאטרי בעקבות מצוקה נפשית חריפה. שיעור המתייצבים בחדרי מיון פסיכיאטריים מהווה אם כן מדד לאיכות וליעילות הטיפול הפסיכיאטרי השוטף. לפיכך המספרים בשנתון מעידים על כשלון שכן יותר ויותר אנשים מגיעים לרפואה פסיכיאטרית דחופה: בשנת 2013 היו 46,916 ביקורים בחדרי מיון פסיכיאטריים, ומספר זה עלה בהדרגה עד ל- 63,688 ביקורים ב-2022! ביחס לגודל האוכלוסיה, הגידול הוא מ-1.3 ביקורים לאלף איש בשנת 2015, ל-1.7 ביקורים לאלף איש בשנת 2022 – עליה של יותר מ-30% ב-7 שנים בלבד!. (עמודים 46 + 50 בשנתון). נראה שככל שיש יותר "משתקמים", יותר מטופלים בתרופות פסיכיאטריות, כך יותר אנשים מגיעים למצוקה נפשית חריפה ולמפתן דלתו של חדר מיון פסיכיאטרי.
אשפוזים חוזרים
אשפוז חוזר משמעו כשלון טיפולי: אדם הגיע לאשפוז, קיבל טיפול וכנראה גם המשיך ליטול תרופות פסיכיאטריות בביתו, ולאחר פרק זמן התדרדר ומצא את עצמו שוב באשפוז.
בשנת 2022, 18.6% משוחררים מאשפוז חזרו לאשפוז תוך 30 יום! 32% מהאנשים שהשתחררו חזרו לאשפוז בתוך חצי שנה מהשחרור. בטווח של שנה, הנתון הקיים בשנתון הוא על שנת 2021 – בה כמעט 50% שבו לאשפוז תוך שנה! (עמודים 10 + 102 בשנתון). מספרים אלו חושפים מצב של "דלת מסתובבת" באשפוזים והם עדות לכשלון הטיפולי החרוץ של פסיכיאטריה. הפסיכיאטרים מתיימרים להיות ה"אותוריטה" בתחום בריאות הנפש, אך אחוזי הכשלון לעיל לא מראים שמעמדם כמומחים אכן מוצדק.
אשפוזים כפויים
בשנת 2022 היו 24,215 קבלות לאשפוז פסיכיאטרי, מתוכם 28.7% בוצעו בכפייה. כלומר היו 6,946 מקרים בשנת 2022 בהם אדם נסגר בתוך כתלי מחלקה פסיכיאטרית ללא הסכמתו. מצב זה הוא הפרה מוחלטת של זכויות אדם.
מסך האשפוזים הכפויים, 5,755 היו בהוראת פסיכיאטר מחוזי, והיתר בצו בית משפט. כלומר כ-83% מהאשפוזים הכפויים היו למעשה מאסר ועינויים (טיפולים פסיכיאטריים כפויים) ללא משפט.
בעוד בתי המשפט הפחיתו כמעט בחצי את כמות צווי האשפוז הכפוי שהם מוציאים – 2,110 צווים בשנת 2014 לעומת 1,191 בשנת 2022 – הפסיכיאטרים מתמידים בנתח שלהם מאשפוזים אלו, ומגיעים בעקביות לסדר גודל של כ 5,000-6,400 אשפוזים כפויים מדי שנה! (עמודים 115 + 118 בשנתון).
נתון מטריד נוסף בהקשר זה הוא שיעור האשפוזים הכפויים מסך הקבלות הראשונות לאשפוז (אנשים שאושפזו לראשונה בחייהם). ב-2022 היו 5,729 קבלות ראשונות לאשפוז, מתוכן 1,747 היו אשפוזים כפויים אשר 1,441 מהם בהוראות פסיכיאטר מחוזי. כלומר מעל רבע מהאנשים שנכנסו למערכת הפסיכיאטרית ב-2022 עשו זאת בכפייה! נדמה כי הפסיכיאטרים דואגים לעצמם לקליינטורה, "דם חדש", גם במחיר של פגיעה אנושה בזכות האדם על עצמו וגופו. (עמוד 120 בשנתון)
פטירות במהלך אשפוז פסיכיאטרי
בשנת 2022 נפטרו 28 מטופלים במהלך אשפוז פסיכיאטרי. נתון זה גבוה משנים 2019 ו- 2020, אך נמוך יותר משנים קודמות יותר. השנה המוקדמת ביותר המצויינת בשנתון היא 2013, בה נפטרו 57 איש במהלך אשפוז.
בשנים 2020-2022 נפטרו במהלך אשפוז 80 מטופלים, כאשר 31 מהם מתחת לגיל 45! 66 מהם מתחת לגיל 65! (עמודים 97/8 בשנתון)
פטירות עם רקע של אשפוז פסיכיאטרי
בקרב אנשים בגילאים 18-44 עם רקע של אשפוז פסיכיאטרי, שיעור התמותה בשנת 2022 היה גבוה פי 8.6 מהשיעור באוכלוסייה הכללית! בטווח הגילאים 45-64 שיעור התמותה היה גבוה פי 4.5 ביחס לאוכלוסייה, ובגילאים 65-74 המכפלה היא פי 2.8. (עמוד 127 בשנתון)
סיבות המוות לא פחות מזעזעות. לפי הנתונים בשנתון, רקע של אשפוז פסיכיאטרי מכפיל את הסיכון למוות מהגורמים הבאים: (עמוד 133 בשנתון)
- התאבדות – פי 16.1
- מוות פתאומי/ללא סיבה ידועה: פי 5.4
- תאונות: פי 3.1
- מחלות בדרכי הנשימה: פי 2.5
- סוכרת: פי 2.1
- מחלות זיהומיות: פי 2.0
- מחלות לב: פי 1.5
- סרטן: פי 1.4
- מחלות כלי דם במוח: פי 1.4
סיכום
הגיע הזמן להשתמש במדדים שבאמת יבחנו את יעילות הטיפולים הנפשיים למען המטרה של שיפור אנשים, הבראתם, והחזרתם למצב עצמאי בו הם מהווים נכס לחברה ולא נטל כלכלי עליה. לא ייתכן שתקציבי ענק יילכו למערכת שמגדילה את כמות המטופלים והנזקקים, שמתחזקת דלת מסתובבת של אשפוזים ומספר הולך וגובר של מצבי חירום נפשיים, שמכניסה אנשים חדשים למערכת באמצעות אשפוזים כפויים שרומסים זכויות אדם, ושבה אנשים צעירים מתים במהלך אשפוז או לאחריו בשיעורים גבוהים בהרבה מאלו של האוכלוסיה הכללית.
המטרה המוצהרת של הפסיכיאטריה היא לא לרפא, אלא להקל על סימפטומים באמצעות טיפול תרופתי. אי אפשר להתרפא ממחלות נפש.
נראה כי השאלה האם ניתן להתרפא או לא – היא שאלה פילוסופית ולא רפואית, וחבל שהמערכת נוקטת בעמדה מסויימת.
מעבר לכך, גם לו הדברים היו נכונים, יש להסתפק ביעילות הטיפול התרופתי. משום מה יש למערכת נטייה להפריז ביעילותו ובחשיבותו, ולבטל במחי יד את תופעות הלוואי. מטופל שאינו "מבין" מספיק את יעילות הטיפול התרופתי ומעז להתלונן על תופעות הלוואי – עלול להסתבך עם טיפול מרפאתי כפוי (טמ"כ), שהוא לא פחות גרוע מאישפוז כפוי.
הנתונים הם חד משמעיים ומזעזעים ביותר!!! אין צורך להוסיף כלום!!!
כל הכבוד על העבודה היסודית שנעשתה כאן בצורה ממוקדת ומדויקת!!
אבל השאלה המתבקשת היא : מה עושים למען כל המסכנים האלה???
האם הפעילות שלכם תורמת משהו לשיפור?.
מה ניתן לעשות על מנת שנתונים אלה יתפרסמו??
האם נעשו פעולות בענין זה?