ריטלין וקונצרטה הרגו את בנם

כך טוענים זוג הורים מקנזס, ארה"ב

זוג הורים מקנזס, ארה"ב, הגישו תביעת נזיקין לבית המשפט הפדרלי של ארה"ב, בגין מותו של בנם עקב נטילת ריטלין וקונצרטה – שתי תרופות שנרשמות להפרעת קשב. ההורים טוענים כי יצרניות התרופות לא הזהירו אותם כי שילוב של שתי התרופות, ריטלין וקונצרטה, יכול להרוג את בנם עקב רעילות של החומר הפעיל – מתילפנידאט.

מתילפנידאט מצוי בשתי התרופות הללו, הוא משתחרר בהדרגה בקונצרטה ובבת אחת בריטלין.

 

אדוארד וסוזן היל מאוברלנד פארק אומרים כי בנם ניקולאס נטל ריטלין מאז שנת 1998 וקונצרטה מאז שנת 2000 כדי לטפל בהפרעת קשב וריכוז, וכי החברות אורתו-מקניל-יאנסן, ג'ונסון אנד ג'ונסון, נובארטיס וחברות הבת שלהן מעולם לא הזהירו, שהשילוב עלול להיות קטלני.

 

ניקולאס נטל את המנה המומלצת מכל אחת מהתרופות, ולפיכך, טוענים בני הזוג, לפתע נתקף בבחילה והקאות ביום מסויים ב2007. באותו ערב הם מצאו אותו במיטתו כשהוא חסר תגובה.

 

רמות המתילפנידאט בדמו של ניקולאס היו כה גבוהות בליל מותו, כאילו צרך יותר ממאה טבליות, כך נטען בכתב התביעה.

 

בני הזוג היל אומרים שיצרניות התרופות הסתירו את ממצאיו של דיון בוועדה מייעצת במינהל המזון והתרופות מ- 2006, אודות מקרים של אי יכולת לעבד את תוצרי הפירוק של החומר הפעיל שבריטלין וקונצרטה עקב חילוף חומרים איטי. הם גם טוענים שהחברות לא הזהירו את המטופלים מפני מקרי מוות אפשריים עם השימוש בתכשירים אלה. התביעה לא מציינת בן כמה היה ניקולאס במותו. ממידע שפורסם לאחרונה מתברר כי החל ליטול תרופות להפרעת קשב מגיל 4.

 

בני הזוג היל דורשים פיצויי נזיקין בגין שיווק תכשיר מסוכן, רשלנות, הפרת אמון, ומוות שיכול היה להימנע. הם מיוצגים על ידי מרק סדקה ופוטס סדקה.

 

אלה שנר, נשיאת עמותת מגן לזכויות אנוש מציינת כי גם בארץ, חברת נובארטיס ישראל לא הפיקה עד היום עלון אזהרות מיוחד לצרכן, ובכך התעלמה מהנחייה משנת 2006 של מינהל המזון והתרופות בארה"ב. העלון המדובר אמור להסביר בדפוס קריא ובשפה מובנת את הסכנות העיקריות שבנטילת תרופת הריטלין, הכוללות מוות פתאומי, הופעת פסיכוזה והפרעות פסיכיאטריות נוספות שלא היו קיימות אצל הילדים טרם נטילת הריטלין. העלון הזה מסביר גם כי התרופה הינה כדור מרץ, ספיד, וכי הוא משתייך לפקודת הסמים המסוכנים עקב הפוטנציאל לפתח בו תלות ועקב נטייה של צרכנים לעשות בו שימוש לרעה לצריכה בלתי חוקית.

 

קישור למאמר המקורי



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *