מגיע להורים לדעת את האמת כאשר מדענים כעת מודים שמשפחות הוטעו לחשוב שילדיהם סובלים מהפרעה נוירו-ביולוגית שדורשת טיפול בתרופות ממריצות משנות-תודעה.
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) והמרשם של תרופות ממריצות כטיפול היו הנושא של תחקיר מטלטל שפורסם לאחרונה במגזין הניו יורק טיימס. הגילויים צפויים לזעזע את הממסד הפסיכיאטרי ולאושש את מה שוועדת האזרחים לזכויות האדם (CCHR) טוענת כבר שנים רבות: שאין כל סמן ביולוגי חד-משמעי ל־ADHD, אך למרות זאת מעל ל־3.4 מיליון ילדים אמריקאים תויגו כסובלים ממנה, כשלרובם נרשמו תרופות משנות-תודעה חזקות.
התחקיר של פול טאף בניו-יורק טיימס חושף תבנית של היפוך מדעי והטעיית הציבור. רופאים וחוקרים שבעבר עזרו להגדיר את ADHD ולקדם אותה כהפרעה נוירו-ביולוגית — כיום מודים בטעויות קריטיות, בהפרזה ביעילות התרופות ובחוסר תימוכין מדעי. כיום, כאשר רשויות פדרליות חוקרות את העלייה החדה באבחוני ADHD בקרב ילדים בארה״ב, הורים ברחבי המדינה שואלים כיצד שוכנעו להאמין שילדיהם סובלים מהפרעת מוח — ללא כל בדיקה המאמתת זאת.
כפי שפול טאף כתב: “ההר המאמיר של תרופות נשען על מספר הנחות: ש-ADHD היא הפרעה רפואית שדורשת פתרון רפואי; שהיא נגרמת מליקויים מובְנים במוחם של ילדים; ושהתרופות שאנו נותנים להם מתקנות את אותם ליקויים. כיום מדענים החוקרים ADHD מעמידים בסימן שאלה את כל אחת מההנחות האלה.”
האמת המרשיעה ביותר שאושרה בתחקיר היא שחרף עשרות שנים של טענות הפוכות — לא ניתן לאמת את קיומה של ADHD בבדיקה רפואית. כפי שנכתב בתחקיר, “לא קיימת בדיקה ביולוגית אמינה ל-ADHD”, וקריטריוני האבחון “דורשים לעתים קרובות שיפוט סובייקטיבי”.
אך זה לא עצר את הפסיכיאטרים והחוקרים מלומר לציבור אחרת. הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות הפכה להיות מקובלת כהפרעה “נוירוביולוגית”, וכך תופעות שכיחות בקרב ילדים כגון חוסר שקט, אימפולסיביות והסחות דעת הפכו לסוגיה רפואית, למרות היעדר הוכחה אובייקטיבית.
נאמר להורים שוב ושוב שילדיהם סובלים מהפרעת מוח וזקוקים לתרופות. אך כפי שחושף הניו יורק טיימס, הנרטיב הזה מתפרק מבפנים, כיוון שדמויות מפתח מתרחקות כעת מהטענות הקודמות שלהן.