פסיכיאטריה יוצרת גזענות

מאמר זה מתבסס על החוברת:

פסיכיאטריה יוצרת גזענות

יצירת גזענות
בגידת הפסיכיאטריה
דו"ח והמלצות על פסיכיאטריה שמביאה לסכסוכים גזעניים ורצח עם

הקלק לצפיה בחוברת

למידע נוסף צפו בסרטון: פסיכיאטרים: האנשים מאחורי השואה


מהעבדות בארה"ב, לשואה באירופה ולאפרטהייד בדרום אפריקה – פסיכיאטרים ופסיכולוגים יצרו גזענות בספקם הסברים "מדעיים" לתאוריות גזעניות, ובתמיכתם ברעיונות כגון "השבחת הגזע", "היגיינה גזעית", ו- "חיים שאינם ראויים לחיים".

העבדות בארה"ב

בשנת 1797, הכריז הפסיכיאטר בנג'מין ראש, "אבי הפסיכיאטריה האמריקנית", כי מחלה נדירה ותורשתית הנקראת "כושיות" ("negritude"), הנובעת מצרעת, גרמה לצבעם של השחורים.

"לסלק את השד מתוכם" היה ה"טיפול" המומלץ ל"הפרעה" נפשית בשם דרפטומניה (מ- drapetes שפירושו "עבד נמלט", ומ- mania שפירושה "שגעון"), שהיא תאוותו של עבד לברוח מבעליו. הפרעה זו "נתגלתה" בלואיזיאנה ב- 1851.

בשנת 1883 המציא הפסיכולוג הבריטי פרנסיס גלטון את המונח אאוגניקה ("השבחת הגזע" – eugenics) מהמלה היוונית eugenes שמשמעותה "גזע טוב". הוא קבע כי קבוצות מסויימות הן "גזע נחות".

השואה

ב- 1895 פרסם הפסיכיאטר הגרמני אלפרד פלואץ את התיאוריות שלו אודות נחיתות גזעית. הוא הפך את המלה rassenhygiene (היגיינה גזעית) למטבע לשון, וסיפק את "הבסיס הביולוגי" לשואה.

בשנת 1920 פרסם הפסיכיאטר השווצרי-גרמני אלפרד הוֹכֶה את ספרו "הרשות להשמיד חיים שאינם ראויים לחיים" (Permission to Destroy Life Unworthy of Life), בו הוא תובע ביצוע המתת חסד על "פגועים שכלית".

אדולף היטלר ביסס את תכניותיו הגזעניות בהשראת התיאוריות של הפסיכיאטרים ארנסט רודין, אלפרד פלואץ ואלפרד הוץ', כפי שפירט באוטוביוגרפיה שלו Mein Kampf (הקרב שלי).

הפסיכיאטר הגרמני יוג'ין פישר, מחבר-שותף של עקרונות התורשה האנושית וההיגיינה הגזעית (1921), עודד את השמדת הילדים "הכושים", תוך יצירת תאוריה ששחורים הם נטולי ערך ותועלת לתעסוקה למעט "יצירה ידנית".

הפסיכיאטר ארנסט רודין היה מחברו העיקרי של החוק לטיהור גרמניה בשנת 1933, שכלל את טיהורה מכל הילדים היהודים וה"צבעוניים". אותו חוק הוביל לטיהורה של גרמניה מ- 350 אלף גרמנים "בלתי כשירים".

"ניסוי ההרג" (ניסוי הגז) הפסיכיאטרי הראשון בוצע במוסד ברנדנבורג בשנת 1940. 18 מטופלים נרצחו בזמן שהפסיכיאטרים והצוות צפו במותם. בעקבות "הצלחתו" של הניסוי, החלה תכנית המתת החסד.

כ-300 אלף אנשים "פגומים שכלית" – 94% מתוך סך "חולי הנפש" הגרמנים – מצאו את מותם בידי פסיכיאטרים ומשם לא אחרה להגיע השואה. רודין טען, כי "רק באמצעות הפיהרר הוגשם חלומנו זה 30 שנה, החלום להחלת היגיינה גזעית על החברה".

קשה להאמין, אך על אף שרודין היה ארכיטקט התכנית שהפכה רצח המוני חוקי למציאות, הברית הלאומית האמריקנית למחקר אודות סכיזופרניה ודיכאון (NARSAD) שבחה את רודין בשנת 1990 כמייסד ה"גנטיקה הפסיכיאטרית".

רק קומץ פסיכיאטרים נאצים הובאו לדין במשפטי נירנברג. רובם נמלטו מן הצדק, ושבו לפעילות פסיכיאטרית אחרי המלחמה.

ראו כתבה רלוונטית מעיתון "הארץ"

האפרטהייד

פסיכיאטרים ופסיכולוגים דרום אפריקנים סיפקו לממשלה אמצעים "מדעיים" לשלול מדרום אפריקנים שחורים תעסוקה והשכלה ולפרק את משפחותיהם.

עשרות אלפי דרום אפריקנים שחורים נאסרו במתקנים פסיכיאטריים במהלך האפרטהייד, שימשו לעבודות כפייה ומתו מבעיות רפואיות שלא טופלו.

הפסיכולוג הגזען הנדריך ורוורד, שמונה לראש ממשלת אפריקה ב- 1958, היה הראשון שהכריז על מדיניות הפרדת הגזעים של דרום אפריקה בשנות ה-30. מדיניות זו הייתה הבסיס לאפרטהייד, שייסדה מחנות עבודה סודיים פסיכיאטרים לעשרות אלפי שחורים שנכלאו ואולצו לעבוד בכפייה בתנאים מחרידים.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *