זוהי תקופה קשה מבחינה רגשית. כולנו מתמודדים עם אבדן כבד, תחושת חוסר ביטחון ופחד. אנו בעמותת מגן לזכויות אנוש רוצים להדגיש נתונים שיכולים לסייע לכם לעבור את התקופה הזאת בשלום.
כיצד נעבור את התקופה הקשה הזאת בשלום מבחינה רגשית? משרד בריאות פרסם לאור המצב סרטון עם מסר נכון: "תחושת הפחד והחרדה אצל רבים מאיתנו היא תגובה טבעית למצב לא טבעי כלל." אכן חשוב לזכור שהמצב הנוכחי הוא הלא נורמלי – התקפות טרור הן לא דבר נורמלי! התקפות טילים על אוכלוסיה אזרחית הן לא נורמליות! תגובות של פחד וחרדה במצבים אלו הן תגובות טבעיות. לא צריך להתבייש בהן או לדכא אותן, או לחשוב שיש בהן משהו לא בסדר.
משרד הבריאות אף נתן טיפים טובים להתמודדות, כגון:
- לעסוק בפעילות ספורטיבית
- להאזין למוסיקה
- לשאוף ולהוציא אוויר לאט לאט
- לעסוק במשחקים וסיפורים
- להימנע מהצפה של חדשות ומידע
ניתן להוסיף לרשימה זאת פריטים נוספים שוודאי יעזרו, כגון: עיסוק בפעילות מהנה מכל סוג כגון פעילות יצירתית, יציאה לפארקים ולטבע, משחק עם חיות מחמד ועוד ועוד.
מידע מועיל נוסף מצאנו במאמר של הפסיכולוג יעקב אופיר ב"הארץ", בו הוא מדגיש את היתרונות של עזרה רגשית המוענקת דווקא על ידי אנשים שאינם "אנשי מקצוע", ומעודד את כולנו להעניק עזרה רגשית: "התבלין הסודי של כל טיפול רגשי חבוי בקשר האנושי שנוצר בו… אתם לא צריכים דיפלומה כדי להעניק סיוע רגשי לאחינו היקרים… אל תטרידו את עצמכם בהתלבטויות האם אתם פועלים 'נכון' או 'באופן מקצועי'. בהחלט יכול להיות שתעשו טעויות. אני בעצמי בטח שוגה על ימין ועל שמאל. אבל ככה נראה סיוע רגשי בזמן מלחמה… במידה מסוימת, דווקא לכם, אלה מכם שאינם אנשי מקצוע, יש יתרון עצום על פנינו, המטפלים המדופלמים…. למפגש בין אישי גולמי ואותנטי יכולה להיות השפעה עצומה שעולה בערכה על המפגש המקצועי המלוטש".
פסיכיאטרים כמובן יציעו את הפתרונות שלהם – תרופות. לדברי ד"ר תומאס סזאס, מבחינת הפסיכיאטרים "רצון חופשי אינו קיים, זה הכל כימיקלים. אין משמעת עצמית, אין שליטה עצמית." ולכן הם משתמשים בכימיקלים של תרופות פסיכיאטריות בתור הפתרון – כדי כביכול "לאזן חוסר איזון כימי במוח". אולם אין שום הוכחה שחוסר איזון כימי כזה אכן קיים – ד"ר סזאס אמר "איש עדיין לא מדד, הוכיח, או המציא בדיקה שתראה אם למישהו יש חוסר איזון כימי במוח. נקודה.". ופסיכיאטר אחר, ד"ר פיטר ברגין מצהיר: "הרעיון שלאנשים יש חוסר איזון כימי במוח מקורו בתעמולת יחסי ציבור של חברות התרופות. אנחנו לא יכולים למדוד את הרכבו הכימי המוח האנושי. אין לנו שום דרך להוכיח שקיים חוסר איזון ביוכימי."
בעוד שחוסר איזון ביוכימי הינו תאוריה לא מוכחת, מה שכן מוכח אלו תופעות הלוואי של תרופות נגד חרדה ונגד דיכאון. תרופות נגד חרדה כדוגמת קלונקס, קסנקס, ואבן, ואליום (קבוצת הבנזודיאזפינים) – ממכרות כבר אחרי שבועיים. הגמילה מהתרופות האלו ממושכת יותר וקשה יותר מהגמילה מהרואין. תסמיני גמילה שכיחים של תרופות נגד חרדה הם: דיכאון, הזעה, התכווצויות שרירים, תגובות פסיכוטיות והתקפי עוויתות.
תרופות נגד דיכאון – כדוגמת ציפרלקס, פרוזק, ציפרמיל, לוסטרל – גורמות ל-"חרדה, עצבנות, התקפות פאניקה, נדודי שינה, עוינות, אימפולסיביות, אקטיזיה (חוסר מנוחה קיצוני), היפומניה (התרגשות בלתי נורמלית) ומאניה (פסיכוזה המאופיינת בהתעלות רוח ואשליות גדלות).” – זאת לפי אזהרת קופסא שחורה של ה-FDA משנת 2004. וזו לא הרשימה המלאה של תופעות לוואי.
מה שנדרש בימים אלו מכל אחד מאיתנו, וכולנו ביחד כקבוצה, הוא דווקא אותם מרכיבים שד"ר סזאס אמר שאינם קיימים בפסיכיאטריה – רצון חופשי, משמעת עצמית, שליטה עצמית. תעצומות נפש. עלינו ליישם את אותם דברים שיעזרו לנו להתמודד עם התגובות הטבעיות שלנו – פחד וחרדה – ולצאת מהתקופה הזאת מחוזקים, ולא מכורים לתרופות.