ענקית התרופות גלקסו סמית' קליין מפסיקה לחקור ולפתח תרופות נוגדות דיכאון

לראשונה בהיסטוריה הפסיכיאטרית, חברת תרופות מודה שאין שום הוכחה אובייקטיבית ליעילות תרופות נוגדות דיכאון, וכי המחקרים אודותיהן מסתמכים אך ורק על סקר מצב רוח סובייקטיבי.

חברת גלקסו סמית' קליין (GSK) הודיעה שהיא מפסיקה לחקור ולפתח תרופות נוגדות דיכאון חדשות ותתמקד בתרופות למחלות שעשויות להיות רווחיות יותר. זהו מהלך חסר תקדים, משום ש- GSK פיתחה חלק גדול מנוגדי הדיכאון הנמכרים ביותר ב- 20 שנה האחרונות.

רווחיה של חברת התרופות הענקית הזאת עלו ב- 66% ברבעון האחרון. בשנים האחרונות מרבית רווחיה נבעו ממכירת התרופות נוגדות הדיכאון פקסיל וולביוטרין. תרופות אלו דומות בהרכבן לפרוזק. בזכותן גרפה GSK ביליוני דולרים במשך שנים רבות. ברם, בעוד שב- 2002  תרופות אלו היוו  14% מסך כל המכירות. ב- 2009 הן זקפו לזכותן 2.3% מסך כל המכירות בלבד.

תרופות גנריות זולות הן שפגעו ברווחים. החברה מאמינה שהשקעה נוספת בשוק זה לא תהיה כדאית.

מר וויטי, מנכ"ל GSK, צוטט ב"וול סטריט ג'ורנל" כמי שמייחס את הפסקת המחקר והפיתוח בין השאר לסיכון הכלכלי הגבוה. מחקרים קליניים בתרופות נוגדות דיכאון הם היקרים ביותר מבין כל המחקרים בתחום הפרמצבטיקה ובעלי הסיכון הגבוה ביותר. "בתרופות אנטי דיכאוניות אי אפשר לדעת אם תרופה מסוימת יעילה או לא לפני סיום המחקר. זאת משום ששיפור במצב החולים נמדד על ידי סקר מצב רוח סובייקטיבי ולא ע"י בדיקות דם או מדדים ביולוגים חד משמעיים", אמר.

"בתקופה שחברות ביטוח ומשקיעים בתעשיית הבריאות רוצים לוודא שהשקעתם תהיה רווחית, זו תהיה שגיאה אסטרטגית להשקיע במחקר כזה. מאותה הסיבה מפסיקה גלקסו להשקיע במחקרים בתרופות נוגדות כאבים. מעתה והלאה נתמקד במחלות כמו: אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלות כרוניות נדירות אחרות".

יהודה קורן,  דובר עמותת מגן לזכויות אנוש, מפנה את תשומת הלב להודאת וויט בכך ש"שיפור במצב החולים (בדיכאון) נמדד על ידי סקר מצב רוח סובייקטיבי ולא ע"י בדיקות דם או מדדים ביולוגים חד משמעיים."

"סקר מצב רוח סובייקטיבי אינו מוכיח אם תרופה יעילה או לא. לראשונה בהיסטוריה הפסיכיאטרית יצרני התרופות עצמם מודים שאין שום הוכחה ליעילות תרופה נוגדת דיכאון והם מסתמכים אך ורק על סקר מצב רוח סובייקטיבי".

קורן ממשיך וטוען ש "אין שום דרך להוכיח האם תרופה נוגדת דיכאון יעילה, משום שאין בדיקות מעבדה מדויקות המוכיחות שלאדם יש מלכתחילה מחלת נפש או דיכאון. זאת בעוד שקיימים מדדים לקיום מחלות רפואיות, וכן בדיקות מעבדה היכולות לתת מדד אובייקטיבי לגבי יעילותה של התרופה".

עובדה זו מצטרפת ומחזקת שורה של עובדות נוספות:

  • מחקר שפורסם ב JAMA (מגזין הארגון האמריקאי לרפואה) בינואר 2010 קבע שתרופות נוגדות דיכאון אינן יותר יעילות מפלסבו.
  • 40% מהמחקרים על תרופות נוגדות דיכאון לא פורסמו בכלל, משום שתוצאותיהם היו שליליות ולא הראו שום שיפור משמעותי.
  • הנשיא הקודם של ארגון הפסיכיאטריה האמריקאי (APA) סטיבן שרפסטין, אמר  "אין שום בדיקת מעבדה המאשרת חוסר איזון כימי במוח".
  • חברו ל- APA, מרק גראף, אמר לאולפני CBS שהתיאוריה של "חוסר איזון כימי" היא תוצר של תעשיית התרופות. או במילים אחרות, תכסיס שיווקי לתרופות פסיכיאטריות.
  • ג'ון סוואן, Ph.D, היסטוריון של ה-FDA, אמר: " על מנת להוכיח תרמית, המנהל חייב להראות שהיצרן ידע שהמוצר הוא חסר ערך, ודבר זה הוא קשה במרבית המקרים".

 

פורסם בוול סטריט ג'ורנל 5 פברואר 2010



נפגעת מטיפול פסיכיאטרי? דווח לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *